לפחות 50,000 יפגעו ממפגע רעש בשלב הראשון ובהמשך עוד אלפים רבים

בדיון שהתקיים השבוע בוועדת העורכים הוצגו הטיעונים הבריאותיים, הסביבתיים, התכנוניים, הכלכליים, התחבורתיים והחברתיים נגד תכנון שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל. במהלך הדיון נחשף כי תסקיר הסביבה שנערך לקראת הדיון לא היה מעמיק מספיק ולא הציג את מגוון השיקולים להקמת שדה תעופה בעמק.

מבחינה ביטחונית, הציג איש חיל האוויר לשעבר, סא"ל (במיל') גיל דייגי את עבודת המטה שהאלוף גיורא איילנד ערך בשיקולים הביטחוניים להקמת שדה תעופה. סא"ל דייגי הזכיר כי מאז השבעה באוקטובר אין טיסות אזרחיות צפונית לרמת דוד. "חיל האוויר לא ידע להגן על שדה תעופה אזרחי בעמק. לא נלקחו בחשבון לעומק השיקולים הביטחוניים".

בדיון הציג ד"ר דניאל ברקוביץ', אקולוג וחוקר ציפורים, את תובנותיו וקבע "זה לא שאלה של האם יקרה אסון אלא מתי". לדבריו, עמק יזרעאל מהווה צוואר בקבוק של נדידת ציפורים, כאשר כבר היום כל שנה טייסי חיל האוויר מתמודדים עם פגיעות בשקנאים וציפורים נוספים. עד כה נהרגו 11 אנשי צוות אוויר ועוד מטוסים רבים ננטשו. "בשירות הסדיר שלי אני הייתי מכונאי מטוסים ברמת דוד ובעצמי גירדתי ציפורים ממטוסים. בתסקיר חסר פרק שלם המדבר על הממשק בין נתיבי הנדידה של הציפורים לניהול הסיכונים הקשורים בהטסת מטוסי ענק אזרחיים ובחינת עושר הציפורים המקננות באזור. אין היתכנות תכנונית להקמת שדה תעופה ברמת דוד". לדברי ד"ר ברקוביץ' הקישון לא מספיק עמוק להנחתת מטוסים אזרחיים במקרה חירום, כפי שקרה בנס על ההדסון.

מבחינה תחבורתית ד"ר סמדר אהרון נחום וד"ר עמירם סטרולוב הציגו את חוסר התכנון התחבורתי העתידי של החלופות השונות שמוצגות. ד"ר אהרון הציגה דוגמא לפערים התכנוניים כאשר בתמ"א 35 מאגרי מים עתידים להבנות במעלה הקישון במטרה למנוע הצפות במפרץ חיפה. אולם, התכנית לבניית שדה התעופה מדברת על ייבוש כל מאגרי המים באזור. "שתי התוכניות לא מתיישבות אחת עם השנייה".

מבחינת ההשפעות הסביבתיות של הרעש, ד"ר אסנת ארנון, מומחית לאקוסטיקה וסביבה הסבירה כי תסקיר הרעש שנעשה לקראת הדיון לא היה מספיק מעמיק. לדבריה, נעשה שימוש בסקלה מיושנת אשר הוחלפה לפני עשור, קני מידה לא מעודכנים ונעשה שימוש בתוכנה ישנה של חיל האוויר. "תסקיר הרעש נבנה על פי הנחות מקלות, אשר לא לוקחות בחשבון את הרעש האמיתי שיהיה לכל יישובי הסביבה. לא ככה עורכים תסקיר רעש עבור שדות תעופה בעולם".

במסגרת הדיון הציג פרופסור איתמר גרוטו, לשעבר מנכ״ל משרד הבריאות את הסיכונים הבריאותיים שיציב שדה תעופה בינלאומי לתושבי האזור. פרופ׳ גרוטו אמר כי בניית שדה התעופה יחייב פינוי של 11,000 תושבות ותושבים מצפון הארץ.

ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל – שלומית שיחור רייכמן: "אנחנו קוראים לגופי התכנון לעצור את האיוולת שבתכנון שדה תעופה בעמק יזרעאל ולחשב מסלול טיסה מחדש. יש לתכנן את שדה התעופה הבא של מדינת ישראל בנגב, בראייה אסטרטגית של עשרות שנים קדימה, לטובת תושבות ותושבי הצפון והדרום גם יחד. שמענו היום את כל גורמי המקצוע במדינה החל מרמ"י, דרך המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מבקשים לעצור את התכנון הקיים ולתכנן שוב – לא יקום שדה תעופה בעמק יזרעאל".

ראש עירית מגדל העמק – יקי בן חיים: "איסור הבנייה לגובה יחסל את העיר מגדל העמק. כבר היום יזמים לא מגיעים לפרויקטים של פינוי ובינוי בגלל חוסר כדאיות כלכלית. אין לקשיש בקומה רביעית בלי מעלית, שום יכולת להינצל בזמן אזעקה או רעידת אדמה, מדובר בחיי אדם וכדאי לבטל את רוע הגזירה מהר ככל האפשר״.

ראש המועצה המקומית רכסים – יצחק רייך: ״יד אחת של הממשלה משקיעה מאות מיליונים בפיתוח העיר והיד השנייה משקיעה מאות מיליונים כדי להחריב אותה״.

המשרד להגנת הסביבה סרב לקבל את החלופות שהוצגו והצביע על חלופת אפס (לא ניתן להקים שדה תעופה בעמק יזרעאל).

בדיון נקבע כי למועצה הארצית לתכנון יובאו חלופת האפס, עליה המליצה המשרד להגנת הסביבה וחלופת C, אשר עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בסביבה. כמו כן, בדיון עלה כי משרדי החקלאות, ההתיישבות, הנגב והגליל והכלכלה לא התבקשו לתת חוות דעת, על אף שמדובר בנושא שחונה תחת אחריותם.

מצורפים גרפים המציגים את נתיבי נדידת הציפורים בעמק (קרדיט: ד"ר דניאל ברקוביץ').