כבר שלושים שנה שבני זהר פעיל בפוליטיקה המקומית, תמיד מאחורי הקלעים. "אני מעריץ גדול של נתניהו ואני דואג שבטבעון ידעו את זה," הוא מתגאה, "הרבה שרים ודמויות מפתח מהליכוד היו פה אצלי בבית. את נתניהו הכרתי כשהייתי ראש המטה שלו בפריימריז בחיפה, עיר קשה מבחינת הליכוד, וניצחנו שם ניצחון מוחץ. לקח לו זמן אבל הוא בסוף הגיע לבקר בחיפה, כדי לפגוש את האנשים ולהגיד שלום, ומאז המשכנו להיתקל זה בזה מדי פעם באירועים של התנועה. אמרתי לו, החוכמה היא לא להיות ימני במקומות כמו שדרות או נתיבות. החוכמה זה להיות ימני פה בטבעון, להלחם פה."

זהר אכן לא חסך במלחמות. לאורך השנים ניהל מספר מאבקים בטבעון, נגד מה שהוא מגדיר כשחיתויות או נוכלויות. מי שזוכים בעיקר לחצי הביקורת שלו הם ראשי המועצה, שבשנים האחרונות אין אחד מהם שלא זוכה לשמוע ממנו. "יש לי סף רגישות נמוך, סף קריסה נמוך, בנוגע לראשי מועצה. איך שהם עושים משהו רע אני נכנס בהם. הכי קשה לי כשאני מרגיש שהם מרמים או מסתירים משהו".

נגמ"ש ממלחמת יום הכיפורים

כך גם לא היסס להוציא לאחרונה שורה של מודעות ופרסומים נגד ראש מועצת טבעון עידו גרינבלום, שבהן טען להתנהלות לא ישרה במועצה. אך בניגוד לראשי המועצה הקודמים, כרגע החליט זהר להפסיק עם המודעות. "הפסקתי עם המודעות על עידו בגלל הילדים שלי. בני וביתי למדו איתו באותה שכבה בתיכון כאן בטבעון, והם ביקשו מאוד שאני אפסיק. אז הפסקתי, בכל זאת הם הילדים שלי, וכתבתי לו שהמזל שלו הוא שהוא היה איתם בבית הספר."

מלבד פעילותו הפוליטית, זהר החזיק בבעלותו לאורך השנים עסקים רבים באזור, וגם עמד מאחורי אחד מהסימנים של יום העצמאות בטבעון – מצעד מכוניות האספנות המסורתי שליווה את התהלוכה בחג. "התחלתי להתעניין בתחום לפני כמעט 40 שנה. יום אחד נסעתי פה בטבעון והבחנתי בשמשה של ג'יפ ישן בתוך האדמה. דיברתי עם מי שהשטח היה שייך לו, הבאנו טרקטור, שלפנו את האוטו מהאדמה והבאתי אותו למוסך בנצרת וסידרנו אותו. בהמשך גיליתי שזה תחום שלם והצטרפתי למועדון, 'מועדון החמש'. היינו מארגנים אירועים, מגיעים להשקות של כל מיני מקומות עם המכוניות ומקבלים בתמורה כסף".

מכוניות המאפיונרים בארה"ב

בהמשך עזב את המועדון והקים חדש, "המפגש הצפוני". כיום בשל מצבו הרפואי הוא כבר כמעט ואינו פעיל, אך עדיין מחזיק ברשותו אוסף של יותר מ-30 מכוניות עתיקות, המוערכות יחד בשווי של מיליוני שקלים. בין השאר קיימות בבעלותו שתי מכוניות נדירות משנות ה-30 של המאה הקודמת, שהיו בבעלותם של שניים מהמאפיונרים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, מאיר לנסקי ובאקסי סיגל. רכב נוסף שזוכה באוסף שלו למקום של כבוד הוא הברקודה משנת 1968, מכונית מיוחדת שיוצרה ב-6,000 עותקים בלבד ונבנתה במיוחד למרוצי שדה פרועים בארצות הברית. מחוץ לביתו של זהר עומד גם רכב עם ערך רגשי במיוחד, נגמ"ש מקורי מתקופת מלחמת יום הכיפורים. "הוא שוקל 8 טון, אז היינו צריכים למצוא מנוף מיוחד כדי להביא אותו לכאן. במלחמת יום הכיפורים פיקדתי על רכב כזה, והרבה שנים למצוא אחד כזה היה החלום שלי. חיפשתי באובססיה במשך כמעט 30 שנה, ובסוף מצאתי אחד כזה במגרש גרוטאות בשדה אליהו, ממש כמה ימים לפני שנשלח לגריטה."

ברקודה – אחת מ 6000- מכוניות שיוצרו בעולם