בתמונה: יונתן לוי נושא דברים בערב ההתנעה לפסטיבל שייח' אבריק הרביעי, שנערך ב-3.11.19 בתחנת הקמח קמה בקיבוץ שער העמקים. קרדיט צילום: גל מוסנזון

בשבועיים האחרונים אנו עדים לשיחות ערות – בעיקר במדיה החברתית – על רקע אירועי הפסטיבל אשתקד קיימנו ראיון עם יוזם הפסטיבל יונתן לוי עם כל השאלות הקשות

יונתן, ספר על עצמך ועל פועלך בתחום האמנות.

בן 45, בזוגיות +3. בטבעון מ-2006. במאי ומחזאי, מציג בארץ ובעולם. ממקימי תיכון וולדורף שקד. לאחרונה הקמתי יחד עם שירלי מרום ונמרוד ראובני את "הטחנה לאמנות חברתית בחרתיה", תכנית לימודי אמנות למבוגרים הפועלת בטחנת הקמח קמה שבשער העמקים.

מי הגה את רעיון הפסטיבל, מי היו השותפים ליוזמה ולמה דווקא בקרית טבעון?

הגיתי את רעיון הפסטיבל וניסחתי את עקרונות הפעולה שלו. הדבר קרה בעקבות שיחות עם עלי ברוק ואורי בן דוד, שעסקו באפשרות לחולל שינוי בחברה הישראלית באמצעות תרבות. בשלב מוקדם של גיבוש קבוצת המייסדים הצטרפו אליי שימי שיידר, שנשא במשך שנים ארוכות ובאופן עצמאי חזון של פסטיבל, שירלי מרום, מפיקת הפסטיבל ונעם שכטר, שתרם את עיצוב הלוגו והתכנייה והיה מעורב מאד בשנה הראשונה. ועוד כמובן עשרות מפיקות ומפיקים, מאות יוצרים ואלפי תומכים. כיום בצוות ההפקה המרכזי של הפסטיבל יש למעלה מעשרים איש ונשמח אם יצטרפו אלינו עוד. הדבר קרה בטבעון כי אנחנו תושבי טבעון, ואנשים צריכים לפעול במקום שבו הם גרים.

מהם עקרונות הפסטיבל?

נקודת המוצא היא שהתרבות נוצרת בלב האדם, בלב כל אדם, והיא מתחילה כמשאלות, רעיונות וחזונות למיניהם. כדי להביא את המשאלות הללו לידי התגשמות, אנחנו חוברים זה לזו ובעזרת רשת של שיתופי פעולה יוצרים את הפסטיבל, כשבתהליך הולך ונוצר מארג חברתי שמשנה לשנה נעשה מורכב ועשיר יותר. כך משתחררת העשייה התרבותית מהן ממגבלות הממסד והן מתכתיבי השוק. מבחינת תכנים, על היוצרים חוקי המדינה, ואין כל סינון או מגבלה נוספת מצד הצוות המארגן: כולם מוזמנים, חופש ביטוי ועשייה מלאים. העיקרון המשלים לכך הוא שהיוזמים לוקחים אחריות על יוזמותיהם בכל ההיבטים.

בכל שנה כמות התכנים וכמות המשתתפים גדלה, דבר זה מצריך היערכות מחדש הן בנושא גיוון תכנים והן בנושא של פסיליטיס (שירותים ציבוריים, לינה, האכלה וכו’), האם הפקתם לקחים משנים קודמות בתחום הנ"ל?

הפסטיבל אכן גדל בטור הנדסי ובאופן טבעי גדל גם הגיוון. אבל חשוב לזכור שמי שקובע מה יהיו התכנים אלה התושבים היוצרים – מה שאנשים מחליטים לעשות, זה מה שיהיה. הצוות המארגן כשמו כן הוא – הוא מארגן את מה שיש, לא קובע מה יהיה או לא יהיה. מבחינת שירותים עד כה לא הייתה כל בעיה מכיוון שרוב האירועים מתרחשים בביתם פרטיים או במוסדות מסודרים, ואילו במקומות ציבוריים כבר הוספנו בשנה שעברה בתי שימוש ניידים. מבחינת האכלה – אנחנו שמחים שהעסקים המקומיים פורחים בימי הפסטיבל ובשנה שעברה נפתחה גם יוזמת הקולינריה הקהילתית שף אבריק. מבחינת לינה – אנחנו מקווים מאד לפתח את אופיו של שייח' אבריק כפסטיבל אירוח, הן לאמנים אורחים והן למבקרים, אם בחדרים פנויים ואם בחצרות לקמפינג.

אם הפקתם לקחים נוספים בתחומים אחרים, מהם הלקחים ומהם השינויים שהחלטתם להחיל השנה כתוצאה מכך?

שייח' אבריק הוא הפסטיבל הגדול ביותר בארץ הן מבחינת מספר האירועים הן מבחינת מספר המעורבים ביצירתו (למעלה מ-3000) והוא עודנו נערך ומופק באופן התנדבותי. לכן כדי להפחית את העומס הגובר אנחנו רוצים לחזק את ההתארגנות העצמאית של היוצרים וליצור פלטפורמות ישירות להתקשרות בין אמנים למקומות אירוח; להמשיך את המגמה הטובה והמפרגנת עם המועצה והמתנ"ס בכל הנוגע לשימוש במרחבים הציבוריים המרכזיים, וכן לשלב את המועצה בתקשורת עם המשטרה.

האם היו לכם ספונסרים בתחילת הדרך והאם יש לכם ספונסרים/עמותות/מועצת טבעון או כל תומך אחר כיום? ידוע לנו שבשנה הראשונה המועצה המקומית לא ממש שיתפה פעולה, האם השתנו הדברים מאז והאם המועצה שינתה גישתה כלפי הפסטיבל ופועלת עמכם בתיאום ותמיכה מלאים? אם כן, במה המועצה עוזרת?

בניגוד לקודמת, המועצה הנוכחית היטיבה להבין את הפוטנציאל הכלכלי, הקהילתי והמיתוגי העצום של הפסטיבל. היא מאפשרת שימוש בחללי המתנ"ס ותקציב מסוים המופנה לאירועים גדולים במרחב הציבורי שאינם מעוררי מחלוקת כזו או אחרת. המועצה אף לקחה חסות על הקליידוסקופ המרהיב שנבנה בשנה שעברה ברחבת האנדרטה, לטובת כל תושבי טבעון. בשנה הראשונה הפסטיבל קיבל תמיכה מעמותת שקד. עסקים מקומיים תומכים בהדפסת התכניה ורוב המימון הוא מאזרחים.

איך תפתרו את ההסתייגויות שיש לקהלים מסוימים כלפי הפסטיבל (ע"ע מכתב קוראים כותבים משבוע שעבר)?

קודם כל, זה בסדר גמור שאנשים יסתייגו מהפסטיבל. זכותם המלאה. לא כולם אוהבים מוסיקה, לא כולם אוהבים קרקס, לא כולם אוהבים שיש בפסטיבל חופש ביטוי בלתי מוגבל ובכלל, לא כולם צריכים לאהוב הכל. גם אני לפעמים רוצה רק להיות בשקט בבית. מספיק לגמרי שרק שלושת רבעי מהתושבים בטבעון לוקחים בזה חלק. בנושא תכנים פוליטיים, הרי ש-1. מדובר באחוז מזערי מהפעילות הכוללת. 2. במרחב הפרטי תושבים יעשו מה שהם רוצים בהתאם לעקרונות הפסטיבל. 3. ואילו במרחבים ציבוריים או משותפים – הכי טוב שהייתה הידברות בעניין, אך היוצרים לא בהכרח מיידעים את המארגנים מה כוונותיהם. כמו כן, בפסטיבל האחרון נעשו פעולות פוליטיות (שתיים או שלוש) הן מימין והן משמאל, שתפסו טרמפ על הפסטיבל אך לא היו קשורות אליו בשום דרך. ולסיום צריך לזכור שמתחים פוליטיים וחברתיים היו בטבעון מאז ומתמיד. כמו כן עלתה טענה בנוגע לפעילות בימי שישי ליד בתי כנסת. מסיבה זו בדיוק, בשנה שעברה העברנו פעילות שהייתה מיועדת להתרחש בערב שישי ליד בית הכנסת בגפן – לביה"ס נרקיסים, וזו תהיה המדיניות גם השנה. את התפילה בבתי הכנסת צריך לכבד, כמו שיוצרי הפסטיבל מבקשים שיכבדו את אירועיהם. לצד הביקורת והדיון הלגיטימיים, ישנם גם אנשים מעטים שלא משנה מה תעשה, יש להם אינטרס בליבוי יצרים, הפצת שקרים שיטתית וקללות בפייסבוק. לגבי אלה אין לי פתרון.

מה מצפה לנו השנה? האם אתם מתכננים משהו מיוחד במינו לפסטיבל הקרוב?

זה הכל בידיים של תושבי טבעון. אנחנו נעמוד לרשות הגשמת חלומותיהם. טופס ההצטרפות באתרנו: www.abreik.org

האם יש כוונה להוציא את הפסטיבל לישובים מסביב או להשאיר את הפסטיבל אך ורק בטבעון?

אירועים כבר התקיימו בעבר בבסמת טבעון ובקיבוץ שער העמקים. נשמח לשלב גם את קיבוץ אלונים. אך המודל שייח' אבריק כבר אומץ בכל הארץ, בפסטיבלים שהתקיימו בפרדס חנה, חיפה, באר שבע, נתניה, הוד השרון ועוד. רעיונות הפסטיבל נלמדים בקורסים למדיניות תרבותית במוסדות לימוד להשכלה גבוהה. בעקבות שייח' אבריק גם מפעל הפיס פתח אפיק תמיכה לפסטיבלים אזרחיים והקול הקורא שלו נמצא באתר מפעל הפיס. תושבי טבעון עתירי היוזמה ימצאו בו עניין רב.