השבוע נחשפנו לעוד אירוע חמור של ריגול לטובת האויב האיראני וזאת על ידי חיל מילואים ששירת באחת מיחדות הנ"מ. האירוע החמור הזה מצטרף לרצף של אירועי ריגול מדאיגים שנמצאים במגמת עליה משמעותית מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" והמעשים הללו חייבים להדאיג את כולנו בימי שלום ועוד יותר בימי מלחמה.

מפרוץ המלחמה ועד היום נחשפו פרשיות ריגול רבות לטובת איראן ועל פי הפרסומים מדובר בעשרות רבות של פעילויות ריגול ובעליה דרמטית ביכולת הגיוס הפשוטה של הממשל באיראן. הם מגייסים את המרגלים בעיקר דרך הרשתות החברתיות ומצליחים שם ל"דוג" לא מעט ישראלים שמוכנים להעביר מודיעין שמסייע לאויב בזמן מלחמה. הגיוס אף מתבצע באמצעים אחרים כמו סוכנים שמנסים לגייס ופניות דרך ערוצים אפשריים בכל מקום בגלובוס. הריגול האחרון שנחשף לציבור מדבר על לוחם מילואים באחת מיחדות הנ"מ של חיל האוויר ועל פי הפרסומים הועברו על ידי המרגל מיקומים של סוללות הגנה אווירית ברחבי הארץ. עולה השאלה מה מניע את אותם ישראלים לשתף פעולה עם אויב בזמן מלחמה והאם היכולת האיראנית בישראל ובקהילות ישראלים ויהודיות בעולם לגיוס סוכנים כלל ידועה לנו. בראיון תקשורתי של מי שמופקדת על סוגיה זו במשטרה ועובדת בצמוד עם השב"כ עולה כי היכולת לנטר את משתפי הפעולה היא יחסית פשוטה והיא ממליצה בחום למי שנוצר איתו קשר לדווח על כך, אחרת באמצעות היכולות הקיימות יגיעו אליו במוקדם או במאוחר. המדהים בסיפור הוא היכולת הקלה יחסית של גורמים איראנים לגייס ישראלים בעבור תשלומים זניחים יחסית. בהתאם לגיוס המפעילים האיראנים נתנו משימות פשוטות יחסית למרגלים ובהתאמה לעמידה במשימות הם תוגמלו באמצעות המטבעות הווירטואליים ונדרשו למשימות נוספות. הסוכנים האיראנים הפעילו את הישראלים הללו לצורכי תיעוד וצילום יחידות צה"ל, לאיתור כתובות מדוייק של בעלי תפקידים בכירים שעניינו את האיראנים, לתליית שלטים, להפעלות דיסאינפורמציה ברשתות, למעקב אחר מדענים ולאיסוף חומרי מודיעין ואני מניח שבהתאם לאיכות המרגל הם גם ניסו ואולי הצליחו ל"היכנס" למקומות רגישים וסודיים במערכות השונות לרבות מערכת הביטחון על גווניה השונים. אחת הסוגיות המאתגרות את גורמי האכיפה היא לנסות ולייצר פרופיל לבעלי הפוטנציאל הישראלי למתן שירותים בזויים שכאלו למדינת אויב בזמן מלחמה. גם כאן מעידה אותה בעלת תפקיד שהפרופיל הוא משתנה ולא מדובר בפרופיל קבוע. בחלק מהמקרים מדובר בראש ובראשונה על ישראלים שנמצאים בקושי כלכלי ומחפשים "כסף קל" לפתור מצוקות, בתוך אלו ישנם קבוצה לא קטנה של ישראלים שהסתבכו בהימורים ובחובות, ישנם כאלו שעושים זאת מתוך יצר הסקרנות ובתום לב וכאשר הם מבינים זאת הם פוחדים לדווח, ישנם גם כאלו ממניעים אידאולוגיים, ישראלים עם דרכון כפול שחושבים גם על אופציית המילוט בעת הצורך. חלק מהחוקרים במכונים השונים טוענים גם שלא מדובר באנשי שוליים ובחלק מהמקרים באנשים שיש להם נגיעה בחומרים מסווגים והם בבעיית זהות עם המרות הישראלית. הפרקטיקה הזו של גיוס מרגלים ידועה ומדינות לרבות ישראל  משקיעות הון רב בכדי לגייס סוכנים שיהיו מוכנים "למכור" את מדינתם. לאורך ההיסטוריה הישראלית התגלו סוכנים רבים שפעלו למען האויב וחלק מהפרשיות נחשפו ופורסמו, אך התופעה הפכה להיות מאתגרת מאוד בעיקר בשל החשיפה הגדולה יותר דרך המדיה בכלל והרשתות החברתיות הפרט. החקיקה בישראל נוגעת בסוגיית העברת מידע לאויב והענישה על כך נעה בין שנים בודדות למאסר עולם, תלוי בחומרת העבירה ובמידע שנמסר לאויב.

ברמה הלאומית לרבות חברתית חייבים להעלות את הסוגיה למודעות גבוהה יותר ולהוקעה בלתי מתפשרת לרבות תהליכים חדים, מהירים וברורים עד למיצוי דין בחומרת ייתר וללא פשרות.

פרשיית קצינת המשטרה רינת סבן שוברת שוב שיאים בדיאלוג ה"אלים" בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. הקצינה מנסה לרסק את ה"זכוכית" ולחפות על המשטרה את קידומה על יד פסיקת בית משפט, על אף שהיא מכירה מקרוב את העובדה שללא חתימת שר לא ניתן לקדמה ומוצאת בכיר במשטרה – מפקדה הישיר – ראש אח"מ – ניצב בועז בלט שמעניק לה את הדרגות בניגוד לתקנון והנהלים במשטרת ישראל ומנגד שר שמחליט לא לקבל את פסיקת בית המשפט ועושה הכל על מנת להבהיר זה מנוגד לכללים. האירוע הזה מצביע על עליית מדרגה נוספת במערכות היחסים העכורות בין הרשויות הללו. למעשה בהחלטתו השופט מבהיר כי קיימת בהחלטת השר "חוסר סבירות קיצוני" ולמעשה קובע שהסביר שלו הוא הקובע גם אם התקנון והכללים לקידום הם שונים ושוב מבהיר ביצירת התקדים הזה שהכל שפיט/בגיצ והסבירות נקבעת על ידי השופטים. להבנתי אירוע הענקת הדרגה על אף ולמרות מלמדת על עומק השבר ולאו דווקא רק במשרד לביטחון הפנים וניראה כי בלט קיבל קריצה מהמפכ"ל, אחרת קשה לראות איך מערכת היררכית תמשיך לתפקד כשהפקודים פועלים כך. האירוע הזה מתכתב עם שורת המינויים שמערכת המשפט בחרה לעסוק בהם על אף שהסמכות, הנהלים והחקיקה ברורים. היא כופה את מי למנות, את מי לו, באלו תנאים והאם מותר לפטר. מכאן המדרון החלקלק של ביטול מעמדם של השרים הוא משמעותי ותקדים סבן יכול להיות לאירוע בו הפקידות ומערכת המשפט מחליטים על פי רוחם ולא רק במינויים. מפכ"ל המשטרה חייב להיות אקטיבי יותר במהלכים הללו אחרת המערכת ההירככית המשטרית תגיע למשבר תפקודי.

ידידיי ורעי לעקור את תופעת המרגלים מתוכנו ניתן באמצעות שילוב זרועות הדוק על ידי החברה, המשטרה -שב"כ ומערכת המשפט וחייבים פה לקבוע נורמות חד משמעיות שמרתיעות. גם במקרה סבן לא ניתן לשנות נהלים, חוקים והנחיות בהתאם לסביר של השופטים.