הרב אמנון ריבק, רב קהילת מעלות טבעון פרשת אֶמֹר ויום העצמאות משתלבים השנה לאותו השבוע – ויפה לנו השילוב הזה. תחילתה עוסקת במועדי החגים – "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי ה', אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ–אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי". ולאחר שהוא מתחיל בשבת הוא עובר אל החגים, ומתחיל בציווי "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' […]
מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם – לפרשת אמר
shani
03.05.22
13:11
תגובות 0
הרב אמנון ריבק, רב קהילת מעלות טבעון
פרשת אֶמֹר ויום העצמאות משתלבים השנה לאותו השבוע – ויפה לנו השילוב הזה. תחילתה עוסקת במועדי החגים – "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי ה', אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ–אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי". ולאחר שהוא מתחיל בשבת הוא עובר אל החגים, ומתחיל בציווי "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם.". פרשנים ודרשנים של ההתחדשות היהודית נאחזים בצירוף "אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם" – כלומר, אתם, העם, ולא אני ה' – ומוצאים בו הזמנה לעצב את המועדים ברוח שיש בה מסורת וחידוש. וכיצד מעצבים את יום העצמאות?
כבר מראשית המדינה עלתה השאלה – בציבור הכללי ובדתי – כיצד לחוג את יום העצמאות: האם לציינו כחג דתי, ולהוסיפו לרשימת החגים והמועדים שסגרו חז"ל לפני מעל אלף שנה? האם לקרוא בו את ה-'הלל' שקוראים בפסח, בשבועות, בסוכות, ובחנוכה, אבל לא בפורים? האם להוסיף תפילת 'על הניסים' לתפילת העמידה, כפי שקוראים בחנוכה ובפורים? האם לקרוא מהתורה קטעים מיוחדים? הפטרה מיוחדת? בקיבוצים ויישובים דתיים אחרים חוברה תפילת מעריב ליום העצמאות שקוראים בה מזמורי תהלים מתאימים – "הודו ל-ה' כי טוב….. יאמרו גאולי ה'" (ק"ז), "כי נפלאות עשה" (צ"ח), "הריעו ל-ה' כל הארץ" (ק'), ומסיימים עם "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (קכ"א) ותקיעה בשופר, סעודת מצווה, הנפת הדגל, וכן שחרית מיוחדת ליום העצמאות. הרב הרצוג חיבר את התפילה לשלום המדינה שמשמשת עד היום. אנחנו ב'מעלות טבעון' מתכנסים בחמש בבוקר ליד פסל זייד, קוראים מהתנ"ך את ההבטחות לאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע, את חזון הנביאים והצהרות הרצל ובן גוריון, תוקעים בשופרות עם עלות השחר ומברכים 'על הנסים' – ואז לומדים ואוכלים יחד.
ב-1952 הוציא צה"ל את "הגדת יום העצמאות": "הנני מוכן ומזומן לספר עלילות מלחמת השחרור בה גברנו…", "אלו שתים עשרה מכות שהביא צבאנו על צבא האויב", וכו'. היא הודפסה ב-10,000 עותקים ופורסמה בגיליון יום העצמאות ב'מעריב', אבל הרבנים הראשיים דרשו לגנוז אותה, כי הבליטה את העשייה האנושית והסתירה את הגאולה האלוהית, ובן גוריון אכן הורה לאסוף את ההגדות ולהשמיד אותן. לאחרונה חזרו ההגדות להיות מקובלות, וכן טקס של הבדלה בין יום הזכרון ליום העצמאות.
את המבנה המוכר של במות בידור, הרקדות וזיקוקים, המציא בשנת העשור למדינה מי שעמד אז בראש מחלקת התרבות של הקיבוץ הארצי, יענקל'ה אגמון. שנים רבות היתה זו הדרך המקובלת ביותר והנה השנה גם אלה הם נושא למחשבה מחודשת ולדיון מה ראוי ומה נכון. "אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם – אל תקרי אֹתָם אלא אַתֶּם". עיצוב היום הזה הוא בידינו.
כתבות מעניינות נוספות
כתיבת תגובה