מגדל המים ההיסטורי של היישוב, השוכן ברחוב המגדל מול בנין הספרייה ומרכז ההנצחה, נחנך בשנת 1940 ומאז עבר גלגולים רבים. הוא שימש מאגר מים, מגדל תצפית צבאי, ועמד שנים רבות בשיממונו. בשנות ה-90 עבר המגדל שיפוץ ושימור. מאז מפעיל אותו מרכז ההנצחה כאתר מורשת, וכחלל תצוגה. במסגרת תכניות חינוכיות אליהם מגיעים תלמדי היישוב הם צופים מן המגדל על הקריה וסביבותיה, ולומדים את תולדות היישוב בדרך חווייתית. אוצרות מרכז ההנצחה לאורך השנים מקיימות תערוכות, מיצבים ומיצגים בחלל הקסום של המגדל, שאי אפשר להישאר אדישים אליו. לאחרונה נסגר המגדל והיה זקוק שוב להחלפת מדרגות העץ .
בפרויקט ייחודי וקהילתי, אותו הוביל מטעם דירקטוריון מרכז ההנצחה מיכה צופר, התגייסו מתנדבים מהקהילה להחלפת המדרגות: העץ למדרגות נתרם על-ידי תושב הישוב מחברת דוד שטסל בע"מ ותושבים מהיישוב שהמגדל יקר ללבם התגייסו ועבדו ימים כלילות, ובמו ידיהם החליפו את המדרגות. המועצה סייעה בסכום כסף לכיסוי חלק מההוצאות. בכוחות משותפים, באהבה למקום ומתוך אמונה שחלל המגדל מעורר ההשראה ראוי שיהיה בית לתרבות, סחפו אחריהם שירלי מרום ויונתן לוי חבורת נגרים ובעלי מקצוע להשלמת המלאכה במועד לקראת פסטיבל שייח' אבריק השני.
אורי אפלבוים הנגר, שהיה אמון על הפרויקט מראשיתו, נפצע באצבעותיו רגע לפני תחילת המבצע, ונצר הדר מהגן הבוטני באורנים התגייס להחליפו בהתרעה קצרה. סלע כהן נידב את הנגרייה שלו לקליטת העצים ולהכנתם לקראת המשימה, ואביגדור פז משכונת המגדל נרתם לשנע אותם למקומם. כאשר הזמן החל להתקצר והמלאכה הייתה עודנה מרובה, גילדת נגרים שלמה התגייסה לסייע לנצר להשלים את מלאכתו: אורי אפלבוים, חן לקח, אסף צינור, יעקב סופר, נדב אסולין, חגי נוי מאיר וינון; אליהם הצטרף יוסי מזרחי, שסייע בכל דבר ועניין; ורזי רוזן-יפה, איתמר גוטמן ויפתח כדן שסייעו גם הם בשינועי עצים ובסחיבות אין קץ. והדובדבן שבקצפת – אסף צ'רטקוף מהסדנה הקהילתית לקיימות בתיכון אורט עשה כמה וכמה ניסיונות בחריטת לייזר של הציור שהתווה יונתן לוי, ועיגול העץ עם שמש מאירה במרכזו מוקם כלאחר כבוד בקומה אחמד החשמלאי מחילף העליונה של המגדל (מוזמנים לבוא לראות!).
כאשר הגיע הרגע לסדר מחדש את התאורה התגייס ,אחמד החשמלאי מחילף אף הוא בהתנדבות, ובמשך שבת שלמה סידר והחליף את התאורה .
בעזרת ההתגייסות המדהימה של כל האנשים המופלאים הללו, נפתח המגדל לפעילות מחודשת בדיוק בזמן ואירח את פסטיבל שייח' אבריק ה-2 לתרבות אזרחית, והתקיימו בו כמה אירועים בלתי נשכחים: ראשית, פתיחת תערוכתו של טל גליק, בסיועם האדיב של עודד ונירה אפרתי וקרן סל"ע משרד התרבות והספורט. כמו כן נערך במגדל גרגיר הזהב: טקס אלכימי להתמרת סיפורים אישיים, המשלב עבודה קולית ופטיש עם רות רבינס בשיתוף הקהל. בני המזל שנכחו באירוע לא ישכחו אותו במהרה! יפתח כדן ערך טבילת סאונד במגדל המים, מיצב שבמהלכו הפך המגדל לגוף אלקטרו אקוסטי רגיש ומגיב, שהזמין את הקהל לפרוט על מיתרים ולהרטיט תדרים. ולבסוף קבוצת זוהר הטווס, הלא הם יהלי תורן, יפתח כדן והראל גל, שילבו בהופעתם בין עולמות מוזיקליים מגוונים שנרקמו בשירה ובכלים, בין האקוסטי לחשמלי ובין המלודי למופשט, וחזרו על הופעתם כמה פעמים מפאת גודל הקהל שצבא על המגדל.
חלק מהאירועים שהיו יחזרו ויתקיימו שוב , ובמרכז ההנצחה מוסרים שהם פתוחים לרעיונות ויוזמות חדשות מעבר לתערוכות עתידיות שמתוכננות.
בשבת הקרובהה-12.5 יתקיים שוב אירוע הוקרה למתנדבים שסייעו בפתיחת מגדל המים ולכבוד תערוכתו של טל גליק "רגעים : פסטיבל שייח' אבריק ה-1." זוהי תערוכת צילומים שהם מסע אישי הלוכד פנים, מחוות, סביבות ואינטראקציות מתוך הפסטיבל. במוצ"ש ישתף טל את הקהל בחווייתו בפסטיבל, וישוחח על העבודות עצמן. כמו כן יוקרן סרטו החדש של איתן ווצלר "אל מול האור" על טל גליק .
כולם מוזמנים בשבת הקרובה בשעה 19:30 למגדל הכניסה חופשית !

טל גליק תולה את התערוכה במגדל המים המשופץ. צילום: שירלי מרום

איור: מיכל מגן