השתלת שיניים לנוטלים מדללי דם המוכרים גם בשמות נוספים – תרופות נוגדות קרישה, אנטיקואגולנטים (anticoagulants ) אפשרית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון מספר גורמים. רופאי שיניים רבים רואים במטופלים הנוטלים מדללי דם סיכון גבוה וחוששים לטפל בהם. בפועל- החשש אינו מוצדק, "השד" אינו נורא כל כך. עד כה נתבקשו המטופלים להפסיק את נטילת מדללי הדם לפני […]
השתלת שיניים לנוטלים מדללי דם המוכרים גם בשמות נוספים – תרופות נוגדות קרישה, אנטיקואגולנטים (anticoagulants ) אפשרית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון מספר גורמים. רופאי שיניים רבים רואים במטופלים הנוטלים מדללי דם סיכון גבוה וחוששים לטפל בהם. בפועל- החשש אינו מוצדק, "השד" אינו נורא כל כך.
עד כה נתבקשו המטופלים להפסיק את נטילת מדללי הדם לפני עקירת שן או השתלות שיניים, אך כיום הגישה השתנתה. בוטל האיסור הגורף, כלומר אין קונטרה-אינדיקציה (התווית נגד) מוחלטת, לביצוע השתלת שיניים לנוטלים מדללי דם.
בשנים האחרונות יצאו תרופות חדשות נוגדות קרישה, חלקן מתערבות בפעילות פקטורי הקרישה וחלקן מפריעות לפעילות תקינה של טסיות הדם ובכך מפריעות להיווצרות קריש דם.
1. מדללי דם מהדור הישן – אספירין (מיקרופירין, קרטיה), פלאביקס, קומדין, קלקסן והפרין הן התרופות הנפוצות מקבוצה זו.
2. מדללי דם מהדור החדש – פרדקסה, אליקוויס וקסלרטו.
נוגדי הקרישה מהדור החדש ניתנים בכדורים (חלקם פעם ביום וחלקם פעמיים ביום) ולא ניתן לנטר את הפעילות שלהם באמצעות בדיקות דם לתפקודי קרישה.
חולים הנוטלים אחת מהתרופות לדילול הדם הנזכרות כאן, או שילוב שלהן, עלולים לדמם בזמן טיפולי שיניים פולשניים (כמו עקירות או ניתוחים). לכן, חולים אלו חייבים לדווח לרופא השיניים על נטילת אחת מהתרופות הללו. רופא השיניים חייב להיות בעל ידע להתמודד עם הדימום הנובע מתרופות אלו.
אי לכך הטיפול בחולים אלה צריך להיות אצל מומחה לכירורגיה פה ולסתות.
המחקרים העוסקים בנוגדי קרישה מן הדור החדש בשדה הדנטלי עדיין מעטים יחסית. עם זאת, ממצאי קונצנזוס של האגודה האירופית לקצב הלב משנת 2015 גורסים כי אין צורך בהפסקת הטיפול בתרופות אלה לשם עקירות של עד 3 שיניים, ניתוחים פריודונטליים, ניקוז מורסה או התקנת שתלים דנטליים.
יש בהחלט להפסיק את נוגדי הקרישה מהדור החדש ביחס לרמת הדמם הצפוי בניתוח וגם למורכבות של החולה ושל הניתוח עצמו.
אספירין הוא מדלל דם מהסוג הפוגע באופן בלתי הפיך בתאי הטסיות בדם. אצל נוטלי האספירין, הדרך להעריך את יכולת הגוף לעצור דימום מהפצע או מהחתך הניתוחי היא לבצע ספירת תאי הטסיות (platelets) בדם. [רמה תקינה היא בין 400,000-100,000 mm3/cells ]. מתחת ל-100,000 mm3/cells המטופל עלול לסבול מדימום משמעותי בכל פעולה כירורגית. במצב הרגיל לאחר החתך או פציעה, הטסיות "מגויסות" ומגיעות לאזור. הן מצטברות ויוצרות "פקק טסיות" העוצר את הדימום. כמות ואיכות הטסיות במערכת הדם משפיעה ישירות על זמן הדימום. המנה היומית היא בדרך כלל כדור אחד של 100 mg ליום או כדור אחד של 325 mg. לאחר הפסקת נטילת האספירין הגוף זקוק לכ-10 ימים על מנת לחדש את מלאי הטסיות התקינות במערכת הדם ולחזור לזמן דימום תקין.
פלביקס –Plavix
גם פלביקס משפיעה באופן בלתי הפיך על פעילות הטסיות .היא פוגעת ביכולתן להצטבר לפקק ולאטום את הפצע. במקרים רבים חולים מטופלים בשילוב של פלביקס ואספירין. השפעת פלביקס פגה לאחר כ-5 ימים . אצל מטופלים המקבלים מנה יומית קטנה של מדללי דם מהסוג הפוגע בטסיות, הסיכון לדימום פוסטאופרטיבי לזניח לאחר עקירות או השתלות שיניים. לאור זאת השתלת שיניים לנוטלים מדללי דם אינה מצריכה הפסקת נטילת פלביקס ו/או אספירין במינון של עד 100 mg ליום.
קלקסן Clexan .
כאשר קיים חשש לנתח תחת השפעת הקומדין, ניתן בשיתוף פעולה עם הרופא המטפל להעביר את המטופל לשימוש בקלקסן ככיסוי מגשר. זאת תרופה קצרת טווח. קלקסן מופסק בבוקר יום הניתוח ונטילתו מתחדשת מיד לאחר גמר הפעולה. יום יומיים לאחר הניתוח חוזרים לפרוטוקול מדללי הדם הרגיל למטופל.
נוגדי קרישה חדשניים.
קסרלטו Xarelto ופרדקסה Pradaxa אלה מדללי דם חדישים, המחליפים את הקומדין, לא מתערבים בפעילות ויטמין K ואינם דורשים מעקב INR צמוד או דיאטה מיוחדת. אורך מחצית החיים שלהן קצר ואינן דורשות טיפול מגשר. השפעתן בתהליך השתלת שיניים לנוטלים מדללי דם טרם נחקרה דיה, לכן מומלץ לפעול בשיתוף פעולה עם הרופא המטפל ולקבל את המלצותיו. פינוי התרופות האלה נעשה דרך הכליות, לכן לחולים עם תפקוד כלייתי לקוי לוקח זמן רב יותר להיפטר מהן, כלומר לאחר הפסקת השימוש יש להמתין יותר זמן לפני הטיפול הכירורגי.
בסוהיר מרפאת שיניים לפה והלסתות מבוצעים ניתוחים בשיטת זעיר פולשנית תוך שימוש בתכנון ממוחשב המקטינים את הסיכוי לדימום אצל חולים אלה.
ד"ר ארדקיאן ליאון מומחה לכירורגיה פה פנים ולסתות משתף פעולה עם קרדיולוגים ורופאי משפחה וביחד מנתבים בצורה הטובה ביותר את הטיפול במתרפאים אלה.
כתיבת תגובה