עיתון מרכז העניינים בארבעה טורי דעה מיוחדים על לכתו של המנהיג, המדינאי פורץ הדרך שכולם אהבו

פרידה מדוד לוי ז"ל:
מהמאבק למען חללי ספינת אגוז ועד המפגש בחנייה של ראש העיר

אבי נחמני

"הבנתי שהפיכת שולחנות בלשכת עבודה אינה הדרך. המסלול המוליך לבית הסוהר כמו המסלול המוליך לסעד והתנוונות, הוא חסר מוצא. עלי למצוא את הדרך שתוליך אותי אל עמדות השפעה שבהן ניתן לעשות ולשנות דברים מן השורש". את המילים המרתקות האלה אמר דוד לוי בריאיון לביוגרפיה שכתב עליו אריה אבנרי כמעט לפני כ- 40 שנה . מילים עוצמתיות שאי אפשר לפסוח עליהן. עוד הוסיף לוי באותו ריאיון "לא שאפתי עדיין לקריירה פוליטית. הייתי ילדון בן 19. אך באינטואיציה הבנתי שהדרך הנכונה היא ללמוד את כללי המשחק החברתיים, ובליבי גמלה החלטה – לא עוד".
במסגרת סבב קריאת ביוגרפיות של אישי ציבור שאימצתי לעצמי, בדיוק סיימתי לפני שבוע לקרוא את הביוגרפיה על לוי. הקריאה היתה מרתקת. גמעתי בשקיקה את סיפור חייו של איש האשכולות, שר החוץ המיתולוגי שלנו ומי שהיה נציגה של ישראל השנייה והדחויה.
בתחילת השבוע מדינת ישראל נפרדה מאחד ממנהיגיה הגדולים בשנים האחרונות, דוד לוי מנהיג פורץ דרך, שהלך לעולמו בגיל 86.

דוד לוי הוא סיפור סינדרלה קלאסי. עולה חדש שהגיע בגיל 19 מרבאט במרוקו חסר כל לעיירה הקטנה בית שאן, פועל בניין שטיפס עד לתפקיד סגן ראש הממשלה. השר המזרחי הראשון, מבכירי תנועת הליכוד שהיה פסע מלהיות ראש ממשלה. מנהיג פורץ דרך וסמל לממלכתיות שכל כך חסרה לנו היום.
כילד קטן בנהריה, בשלהי שנות ה-90 אני נזכר במפגש אחד בו זכיתי ללחוץ יד ולראות בעיניים שלי את דוד לוי שכה הערצתי ואהבתי. ערב אחד הגיע לוי לביקור בביתו של ראש עיריית נהריה ז'קי סבג. השמועה ששר החוץ של מדינת ישראל דוד לוי נמצא בנהריה, עשתה לה כנפיים ותוך זמן קצר החלה התרחשות והמולה של תושבים בסמוך לחניית הבית. חבריי ואני, חיכינו ללוי בחוץ משך שלוש שעות ללא כל רגעי ייאוש, עד סיום הפגישה ובלבד שנראה בלייב את המנהיג שהערצנו. מה רבה היתה ההתרגשות שלנו, כאשר לחץ לנו יד ונתן חיבוק חם של מנהיג אמיתי. במרוצת השנים עוד הזדמן לי לפגוש את לוי אך את הפעם הראשונה בחנייה של ראש העיר נהריה לא אשכח.

עם היוודע דבר לכתו של לוי, שיגר נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו סם בן שטרית מכתב תנחומים לאלמנה רחל לוי ובני המשפחה. במכתב מתאר בן שטרית איך לוי בתפקידו כשר השיכון, ערער על החלטת "ועדת שרים" שלא להכיר ב- 44 טבועי "אגוז" המעפילים ממרוקו. ואכן, בזכות ערעורו, הממשלה בראשות  מנחם בגין ז"ל, הכירה ב-44 המעפילים מאוניית "אגוז" שטבעו במיצרי ג'יברלטר, בכ"ג בטבת תשכ"א (10.1.61) כמי שנפלו למען המולדת. הישג שרשום על שמו של לוי.
בשנים האחרונות ניסיתי מס' פעמים באמצעות בני המשפחה, להשיג את דוד לוי לפגישה, קצת לשמוע ולהשמיע, אך לצערי לא עלה בידי. אשאר עם הביוגרפיה וזיכרונות של ילד קטן בנהריה שהעריץ את השר ולוחם הצדק החברתי דוד לוי, שהפך לאגדה עוד בחייו.

__________________________________________________________________________________
הכותב הוא דובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דוד לוי ז"ל – האיש שיצר אגדה!

אמנון אשל אסולין

בפברואר 1997 התרחש האסון הלאומי – אסון המסוקים ואני  מפקד גדוד 75 בחטיבה 7 ובמסגרת הלוויות אני מגיע ללווייתו של פאדי קאזאמל ז"ל בן הישוב בית גאן ומודיעים לי שנציג הממשלה ללויה הוא סגן ראש הממשלה ושר החוץ – מר דוד לוי. פגשתי את דוד לוי קודם, אבל לא במעמד כזה ולא באופן אינטימי כזה. ליוויתי אותו מרגע הגעתו והוא כל הזמן שאל על פרטים בקשר לפאדי. בן כמה הוא , מה היה מקצועו בטנק, האם היה נשוי, כמה אחים ואחיות, איפה למד, מה למד ועוד שאלות שעל חלקן יכולתי לענות. ואז הגיע שלב ההספדים, אני הקראתי מהכתוב ודוד לוי נקרא לשאת הספד והוא ברהיטות מופתית, בקול אנושי, במבט חודר ועמוק ובחיבוק אנושי דיבר על פאדי שהוא הכיר, על אופיו, יכולותיו, סגולותיו ודיבר על אימו, על אביו, על אחיו , על הכפר, על בני העדה, על החיבור בין היהודים לדרוזים ולמעשה נתן שם הספד מהדהד שחלק ממילותיו ליוו אותי זמן רב מאוד. כזו ממלכתיות, כזו פשטות, כזו עממיות, אנושיות פשוט מרשים. ליוויתי את דוד חזרה לרכבו והוא נפרד מכולם ואז ניגש אליי, שם יד על כתפי ושאל קצת שאלות עליי וראיתי איך הוא יוצא מגדרו, כשאמרתי את שם משפחתי – אסולין ודיברתי על הוריי ואחיי בגאווה והסתבר שבן הדודה שלי היה מחבריו. שיחה שארכה מספר דקות והותירה רושם עז. רכן לאוזני ואמר בקולו המיוחד תמשיך בכל הכוח לפרוץ את דרכך מעלה ועל תחת ממהמורות בדרך ומאתגרים צבאיים ועוד יותר חברתיים ובסוף דבריו הודה לי על האינפורמציה החשובה שמסרתי לו באשר לפאדי ומשפחתו, סייעתי לי רבות בהבאת הערכה למשפחה ולעדה ולמדתי ממך על בקיאות בפרטים והודה לי על השליחות בשירות הצבאי. פגישה קצרה יחסית בסיטואציה לא הכי סימפתית, אבל כזו שלימדה אותי רבות על מי הוא האיש וכך הרושם שנותר באלפים שליוו את פאדי בדרכו האחרונה.

כך היה דוד לוי איש פורץ דרך, פשוט, עממי, מוביל מאבקים, ממלכתי, מנהיג כזה שברור לו שהמדינה היא הרבה לפני האני, לפני האישי. הוא הקריב עצמו למען האחר, למען החלש, למען השוויון בחברה הישראלית. אז נכון צחקקו על סגנונו, צחקו על מוצאו, התבדחו על כישוריו ועוד ועוד, אבל הוא בנחישות דרכו סלל עבורו את הנתיב המרשים עד לפסגת הפוליטיקה הישראלית ועוד יותר מכך הראה לכולנו שזה אפשרי. ניפוץ תקרת הזכוכית של דוד לוי הייתה ה"נתיב אקספרס" לכל היתר שהגיעו אחרי. בעקבותיו התחוללה מהפכה חברתית פוליטית במדינת ישראל. לא עוד "פנתרים שחורים" שלא מיצו את המאבק עד תום, אלא הגעה למעוז האינטימיות הפוליטית הישראלית ומשם לחולל שינוי ובחלק משמעותי אפילו מהפכה. דוד לוי יחד עם חבריו לתנועת החירות ולאחר מכן הליכוד עשו מהפכה חברתית דרמטית בישראל ועוד יותר ביססו את המרכז – ימין הישראלי באופן שחייבים היו להתייחס אליו באופן שונה מהותית. עבור הוריי ועבור עולים רבים ממרוקו בפרט ומעדות המזרח בכלל הוא נתן את התקווה המשמעותית ביותר לעובדה שניתן, אפשר וצריך להיות אחרת. חלוקת המשאבים הלאומית קיבלה תפנית חדה ויצרה הזדמנויות לאלו שהוסללו למקצועות מאוד ספציפיים כמו דוד לוי – פועל בניין, פועל ברצפת ייצור במפעל פלסטיק. דוד בחר כבר מצעירותו בדרך מהפכנית של מאבק למען הכלל ובעיקר למען שיויון הזדמנויות אמיתי ובדרכו שלו על אף הקשיים והאתגרים הצליח לנפץ תקרות זכוכית בזו אחר זו.

בתפקידיו הממלכתיים דוד לוי הצליח ועשה מהפכות שעד היום ממשיכות ללוות את החברה הישראלית. במשרד השיכון יצר את פרויקט "שיקום שכונות" והביא את הבשורה לבני נוער רבים בעיירות הפריפריה ובאמצעות זאת הם הצליחו לטפס באקדמיה, בהוראה, במערכות הביטחון, בפוליטיקה המוניציפלית והארצית ועוד. נבנו תשתיות איכותיות, הוצבו תשתיות לפיתוח ולקידום כלכלי וחברתי. כשר החוץ דוד לוי פתח שגרירויות רבות במדינות העולם ובזכות יכולותיו התקבל בשערי העולם בגאווה רבה, הוא הביא את כולו ללאומיות הישראלית ועשה זאת בגאווה, בשליחות וללא חת.

תודה לך דוד לוי על הזכות שכולנו זכינו לשירות לאומי מהמעלה שכיום לא מוכרת, תודה לך על ניפוץ "תקרות זכוכית" עבור כולנו, תודה לך על הגאווה הלאומית, תודה לך על לימוד נתיבותיה של השליחות, תודה, תודה תודה.

ידידיי ורעיי דוד לוי משול ל"שמורת טבע" בימים אלו, קשה למצוא מנהיגות לאומית מעוררת השראה שכזו. כזו שהגיע מהרי מרוקו המזרחית ונכנסה ללב ישראל המערבית עם הרבה זכויות וללא התכופפות על אף ולמרות והלוואי ותצמח לנו מהתהום הנוכחית מנהיגות שכזו..

משפחת לוי היקרה אביכם הוא גאווה לאומית, גאווה עדתית וגאווה משפחתית.

יהיה זכרו ברוך לעד, אמן!

טור פרידה מדוד לוי ז"ל:
כשניסיון וחכמת חיים קודמים לתעודות מהאוניברסיטה

סימון אלפסי קבלתי בצער רב את ההודעה על לכתו של דוד לוי ז"ל חברי משך שנים רבות. הכרתי אותו לראשונה שהגיע כשר השיכון שעסק גם בתשתיות, לחנוך את הרחבת כביש יגור-יקנעם ומאז היינו בקשרי חברות עד יומו האחרון. אני זוכר שהוא התעקש להרחיב את הכביש בין חיפה ליקנעם שבזמנו נקרא כביש הדמים. התעקש וגם זכה לחנוך אותו.
הוא היה מנהיג וליכודניק אמיתי שבחכמתו הרבה השכיל לחבר בין עיירות הפיתוח לנסיכים של המחתרות והליכוד. כל מה שעשה דוד לוי עשה באהבה ועשה טוב. היה איש של אנשים. באחד הפיגועים בהם נרצח תושב יקנעם, הקפיד לוי להגיע לנחם את המשפחה ועמד איתם על קשר.  אחד מהפרויקטים הבולטים שהוביל בגאווה היה שיקום שכונות, ששינה את פני השכונות בעיירות הפיתוח. באופן אישי מאוד אהבתי אותו, את הליכותיו ואת דרכו.
בשנת 2000 הגיע ליקנעם לפתוח את קמפיין הבחירות יחד עם אהוד ברק והתקבל בכבוד הראוי לו.
דוד לוי היה דוגמא  ומופת לכולנו. היה אדם רציני חכם ומנהיג איש משפחה למופת. ישראל איבדה אחד מהמנהיגים הדגולים שקמו לעם ישראל. ציוני ברמ"ח אבריו שאהב את המדינה ועשה המון למענה מרגע עזיבתו את ארץ הולדתו מרוקו והעלייה לישראל.
דוד לוי היה פרץ דרך לכולנו. הוא הוכיח שאפשר להיות מנהיג מצליח עם חכמת חיים ואמונה בצדקת הדרך גם בלי תעודות מהאוניברסיטה. איפה ישנם עוד אנשים כמו דוד לוי. יהיה זכרו ברוך.
___________________________________________________________________
הכותב הוא לשעבר ראש עיריית יקנעם

על גזענות והתנשאות
עידו גרינבלום

כשגדלנו כולנו (ילדי שנות ה80) – העולם היה מלא בבדיחות דוד לוי (וגם בדיחות עמיר פרץ שיבדל”א) שהציגו אותו כאדם לא חכם. הדביל של השכונה כזה.
רק כשגדלתי וקראתי – למדתי שהאיש שבר תקרות זכוכית בערימות, והיה חכם ונבון ומסור מכפי שידעתי.
לבדיחות האלו של ילדותנו, קוראים גזענות.
דוד לוי ז”ל ואני לא חולקים בהרבה דברים תפיסות עולם. אבל מדובר באדם גדול ויקר ששינה את המדינה, והציג מתינות שכל כך חסרה היום בזירה הציבורית.
דוד לוי ז”ל – יהי זכרו ברוך