חוסר עצם בלסתות הוא אתגר קליני נפוץ בעולם רפואת השיניים והשיקום האורלי, במיוחד בקרב מטופלים הסובלים ממחלת חניכיים מתקדמת, טראומה, גידולים, או שימוש ממושך בתותבות נשלפות. אובדן העצם משפיע באופן ישיר על האפשרות לשיקום קבוע באמצעות שתלים דנטליים, ודורש תכנון מוקפד ושימוש בגישות כירורגיות מתקדמות.

אבחון ותכנון

האבחון מתחיל בצילומי CT תלת-ממדיים המאפשרים הערכה מדויקת של נפח העצם הקיים. בנוסף, נבדקת איכות העצם, גובה ורוחב הרכס, קרבתו למבנים אנטומיים חשובים כמו הסינוסים ועצב הלסת התחתונה.

גישות טיפול מודרניות

אוגמנטציה עצם (השתלת עצם)

אחת השיטות הנפוצות להחזרת נפח העצם היא השתלת עצם אוטוגנית (מהמטופל עצמו), עם מקור אוטוגני או סינתטי. ניתן לבצע את ההשתלה בשלבים נפרדים לפני התקנת השתלים או בשיטה חד-שלבית (One-stage).

הרמת סינוס

במקרים בהם חסר עצם בלסת העליונה באזור הסינוסים האחוריים, ניתן לבצע הרמת סינוס פתוחה או סגורה כדי לאפשר החדרת שתלים באורך תקני.

שתלים זיגומטיים

שתלים ארוכים המעוגנים בעצם הזיגומה (עצם הלחי), משמשים פתרון למקרים קשים של אובדן עצם בלסת העליונה, ללא צורך בשתלי עצם נרחבים. זוהי גישה מתקדמת אך דורשת מיומנות רבה.

All-on-4 / All-on-6

שיטת שיקום פה מלא באמצעות ארבעה עד שישה שתלים בזוויות אסטרטגיות, גם כאשר נפח העצם מוגבל. השיטה משלבת שתלים אלכסוניים כדי לעקוף מבנים אנטומיים או אזורים חסרי עצם.

שתלים קצרים או צרים

במקרים של עצם נמוכה או מוגבלת, שתלים קצרים במיוחד (6–8 מ"מ) או שתלים צרים מאפשרים שיקום מבלי לבצע הרמת סינוס או אוגמנטציה רחבה, תוך שמירה על שיעור הצלחה גבוה.

טכנולוגיות דיגיטליות

תכנון שיקום ממוחשב, הדפסת מודלים בתלת-ממד, ושימוש בשבלונות כירורגיות מאפשרים חדירה מדויקת למבנים אנטומיים גם במצבים של חסר עצם.

סיכום

חוסר עצם בלסתות אינו סוף הדרך לשיקום הפה. בזכות טכנולוגיות מתקדמות וגישות כירורגיות מודרניות, ניתן כיום לשקם גם מקרים מורכבים באופן תפקודי ואסתטי. ההצלחה של תהליך הטיפול מתאפשרת הודות לאבחון מדויק, תכנון ושיתוף פעולה בין צוות רב תחומי.