די בואו ניקח אחריות על עצמנו.

בואו נשיב את הרעות, הליכוד והאחדות למקומם הנכון, הצודק והראויי.

בואו למעננו נשיב את הסדר הלאומי לכנו.

בואו יחד נגיד תודה, על מה כבר נמצא.

יחד נודה נפרגן ונרנן

אם רק תרצו עזרה בפרגון אז:

נודה להוא שם למעלה שמאפשר להיאחז גם בעת היחפז.

נודה לאזרחי ישראל על התנהגות למופת על אף התופת.

נודה מקרב לב לרשויות (המקומיות, הממשלתיות) גם שביומיום הם מלאי שטויות.

נודה לכיפה על כך שהיא עשויה מברזל

נפרגן גם נפרגן לאלו שבדממה הפכו את האדמה

לאנשי המוסד שדואגים שנהיה כאן לעד.

למתכננים, היזמים, המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים שלא הותירו ממצאים נסתרים.

ונרנן לנו בהלל ובתרועה למערכת הביטחון העצומה:

לטייסים שחצו קוים ועשו שם פלאים.

לצוות מאחור שעשה המון ודאג לתקתק הכל כמו בשעון.

לחיילים הפשוטים על לילות כימים ובהם אלו הבכירים שירדו לפרטים.

בואו גם לביבי וחבורתו נרנן על היכולת להחליט שזו העת לשאגת הלביא.

גם ל"דוד סם" מגיעות כפיים על הגיחה מהשמיים.

אז יש לנו עוד המון מקום לעידוד ומחיאות כפיים כי:

רוב העם הוא לא בקפלן ובטוח שהוא לא בגבעות מצית מדורות.

לא גולן יזעק את המשבר הערכי וברור שלא סמוטריץ  ובן גביר יכתיבו לנו את הפרי.

ריח הבחירות הוא לא כזה ניחוח גם אם גדי ובני הם כמו כדור פורח.

לפיד ימשיך להיות מנותק וביבי יעשה הכל בכדי להתחבר על אף שהיאיר שלו ממשיך לברבר.

את עוודה בימים אחרים היינו מוקיעים בלי גינונים מיותרים.

הרע והרוע בסיפור והאגדה שלנו הם לא מאחורינו ואנחנו מחויבים להמשיך בעיקר למעננו.

בהמשך לכך הימים הם ימי הכרעה שמחייבים את הממשלה ובעיקר את ראשה לקבל החלטה שתמצב את ההצלחה ב"עם כלביא". יהיה זה חוסר אחריות לאבד את ההישגים הכבירים שהושגו במבצע והמומנטום מחייב לנקוט פעולה שתכליתה היא מיצוב ההישגים. להבנתי ביבי מבין זאת, אך השיקולים הפוליטיים מביאים אותו להחלטות שמסכנות את ההישג, אך טראמפ לא ייתן להישג לחמוק לו ולנו מהידיים ולכן הוא מזעיק את ביבי בכדי לסגור דברים בארבע עיניים. ישראל יכולה, צריכה וחייבת למצות את המהלך בעזה כאשר לפני הכל ובכל מחיר לשחרר את חמישים החטופים הנותרים. צה"ל מיצה את המהלך ב"מרכבות גדעון", הצבא "עייף" חיילי המילואים איבדו דברים רבים מדיי ואדישותם למצב מדאיגה ומחייבת "רענון" ומחשבה עמוקה להמשך. כל יום שאין תרגום להישג מדיני יביא איתו עוד חללים ועוד אחיזה של החמאס ב"מנהרות" עזה. יחד עם השבתם חייבים להסדיר את הפסקת האש ואת ההבנה שעזה כניראה תישאר שם לעד עם אזרחיה ואנחנו צריכים להעמיד תנאים שהצד השני יוכל לבלוע. אחרי ששתי הפעולות הללו התממשו ישראל צריכה ל"פרוץ" דרך משמעותית להרחבת ההסכמים במזה"ת ובעיקר דרכם להבהיר לאיראן שתם עידן, לא עוד פרוקסי ולא עוד איומי השמדה. איראן מעולם לא הייתה במצב כל כך נחות ברמה האיזורית וחוסר מיצוב ההישג הזה בהסכמים ובריתות יוביל להרמת ראש חזרה ולנזק אסטרטגי לישראל. טראמפ מבין זאת היטב והוא יעשה הכל כולל לחץ על כל הגורמים הרלוונטיים ובתוכם ביבי בכדי להכתיב כללי התנהלות והתנהגות שונים בשכונה שלנו.

בד בבת ראינו רובנו את המחזה בו יצחק עמית ושופטיו בבג"צ מופתעים מכך שיש עם, אלו הגיעו בהמונים וביניהם האיש מהרחוב, חובש הכיפה, האפיקורס, הג'ינג'י, התל אביבי, ההוא מהתיישבות באיו"ש, המושבניק, הקיבוצניק, סתם עוברי אורח וכן גם אלו שנתנו את הכל למדינה ואף יותר – בני משפחות שכולות. ביחד הם ניסו בדרך זו או אחרת לצעוק "חאלס" עם היהירות והניתוק מהעם, ריכזתם אצלכם כוח עודף כזה שכל משימה לאומית חייבת את חותמת הכשרות שלכם ומנגד אלו שזעקו תמשיכו שמא תיפול לנו הדמוקרטיה הנפלאה. "ככה לא בונים חומה", לא מדינה ובוודאי לא דמוקרטיה איתנה, האיזון והכוח צריכים להיות במקומם והיכולת לדיאלוג בין הרשויות היא העוצמה. ידידיי ורעיי למעננו כל אחד מאתנו צריך להישיר מבט נוכח המציאות, להתייצב ולזעוק הנני ולעשות הכל בכדי לחולל שינוי ובעיקר לא לצפות לניסים או לטראמפ שיעשו הכל עבורנו ומעט מאיתנו צריכים להנמיך קומה ולהתחבר מחדש.