כשהייתי קטנה ושאלו היכן אני גרה תמיד הייתי עונה בגאווה אני גרה בקרית טבעון. טבעון במשך שנים הייתה ישוב המהווה דוגמא, היינו עיר גנים, החינוך שלנו הוביל קדימה, חיי הקהילה התוססים, הכרנו וכיבדנו איש את רעהו. לימים הקמתי בטבעון את עיתון 'מרכז העניינים', במשך שנים שימשנו אני ושותפי אבי נוימן במה למתרחש בישוב היפה שלנו, השמענו את קולכם, ובתוך כך ליווינו מקרוב מערכות בחירות רבות.
השנים חלפו, ילדיי כמו גם ילדים רבים של חברי אינם מתגוררים כאן היום, זיכרונות הילדות מהבית היפה שהיינו עדין מלווים אותם אך הצרכים השונים של בני גילם שנותרו ללא מענה הובילו אותם להתגורר רחוק מכאן.
במערכת הבחירות הנוכחית החלטתי שבשונה מן העבר לא אקח חלק פעיל, הלכתי כמו כולם לחוגי הבית, שמעתי את המתמודדים ואמרתי לעצמי חני ביום הבוחר תשמעי את קולך בקלפי. חוג הבית האחרון אליו הלכתי היה של שרון רופא אופיר, כששמעתי אותה משהו בי נשבר. שרון דיברה על הבית שהיה, שיתפה בכאב את המתרחש כיום, והסבירה לכולם שאפשר אחרת עלינו רק להאמין שזה אכן אפשרי. בסוף חוג הבית הבנתי שלא אוכל לשבת על הגדר. ביום שלישי נלך כולנו להצביע, תקופת הזמן שחלפה מאז פגשתי בשרון בחוג הבית אצל נירה רוזנהיימר הוכיחה לי שבחרתי נכון. הלהט שלה, האהבה הגדולה שלה לאנשים, היכולות המוכחות שלה, הקשרים, הם בדיוק מה שחסר לנו בעת הזו, מה שחסר לנו כל כך הרבה שנים, שרון רופא אופיר תהיה ראשת מועצה מצוינת אני חותמת על כך, ואולי בראשותה גם נכדיי יחזרו לכאן הביתה ויאמרו בגאווה כפי שאני נהגתי לומר כילדה – אני תושבת טבעון.

חני שדה