בואו לחסן את ילדכם נגד נגיף השפעת
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה בריאות
- כללית מחוז חיפה וגליל מערבי:
החורף בפתח ואנו תוהים מה לעשות על מנת להפחית את התחלואה הבלתי נמנעת של החורף: הצטננות, שפעת ודלקות שונות, שהן חלק בלתי נפרד מהחורף, רובן ויראליות וחולפות ללא טיפול.
"שפעת היא מחלה נגיפית נפוצה ומידבקת שתסמיניה מלווים בחום, כאבי שרירים, שיעול, כאב גרון וכאב ראש. תופעות אלה קלות וחולפות בדרך כלל מאליהן תוך שבוע עד עשרה ימים. בחלק מהמקרים המחלה מסתבכת ועלולה לגרום לסיבוכים ביניהם: דלקת ריאות וסיבוכים במערכת העצבים, ובמקרים נדירים עד כדי תמותה" מסבירה ד"ר דנה פלג, מומחית ברפואת ילדים במרפאת עמק השלום ביקנעם.
מקור הנגיפים הגורמים לשפעת הוא ממשפחה הקרויה אינפלואנזה. המאפיינים העיקריים של נגיפים אלה הוא כושר הדבקה גבוה והיכולת שלהם להשתנות מעט מדי שנה. בגלל כושר ההדבקה הגבוה של הנגיף. מתפשטת המחלה במהירות רבה.
הטיפול הטוב ביותר הוא טיפול מונע ולכן, מומלץ להתחסן כנגד השפעת. החיסון חשוב לאנשים חולים במחלות כרוניות, תינוקות מגיל חצי שנה וילדים עד גיל 12 שנים. אך גם לגדולים יותר מומלץ להתחסן. החיסון בזריקה מכיל וירוסים "מומתים" של ארבעת זני השפעת, שצפויים להיות הפעילים ביותר השנה.
לדברי ד"ר פלג "מדובר בחיסון שאינו פעיל ולכן, אין אפשרות להידבק ולחלות בשפעת עקב החיסון. אלה שטוענים שחלו בגלל החיסון טועים ומטעים. הווירוסים גורמים מחלות על ידי התחלקות והתרבות בתוך תאי המאכסן. הווירוסים בחיסונים "מומתים" ולכן, אינם יכולים להתחלק ולגרום למחלה. כאשר מתפתחת מחלה, ההדבקה בשפעת הייתה בסמוך לקבלת החיסון".
בנוסף, ישנו חיסון הניתן באמצעות ספריי לאף, פלומיסט. גם חיסון זה מכיל את ארבעת זני השפעת, אך הם "חיים מוחלשים" ואינם יכולים לגרום להידבקות בשפעת. היתרון הגדול הוא שלא מדובר בזריקה (לא כואב ואין תגובות מקומיות באזור ההזרקה), אך אינו מומלץ לחולי אסטמה וילדים עם דיכוי מערכת החיסון.
החיסון הוכח בכל העולם כיעיל, מפחית תחלואה בקרב הילדים, אשר גם אינם מדביקים את הוריהם ולכן הם מחסירים פחות ימי עבודה להשגחה על הילד החולה ובהמשך כי נדבקו וחלו. והחשוב מכל: פחות אנטיביוטיקה לטיפול בסיבוכי המחלה ומניעת אשפוזים.
הסיבוכים של החיסונים בעולם האמיתי נדירים ביותר אך ויראליים ברשת האינטרנט.
בחורף אנו סוגרים את כל החלונות ובבית האטום, הווירוסים הנפלטים לחלל האויר בכל נשיפה אינם מתפזרים ועלולים להדביק את מי שנמצא בבית והסיכון לחלות עולה. חשוב לאוורר את הבית ולשמור על תחלופת אויר קבועה אך ללא איבוד חום רב מידי.
"חשוב להקפיד על שטיפת ידיים במים וסבון לאחר טיפול בילד ולפני טיפול במזון, אפשר להשתמש גם באלכוג'ל לחיטוי הידיים, יש להימנע מהעברת כלי אוכל, מוצצים וכדומה בין ילדים. אם הילד כבר נדבק וחולה, להשאירו בבית ועדיף גם להרחיקו מאחיו, עד שיחלים" אומרת ד"ר פלג.
פעילות גופנית חשובה בכל עונה וגם בחורף. אפשר ורצוי מאוד שהילד ישחק בחוץ. האוויר הקר אינו גורם למחלות, רק הווירוסים שפעילים יותר בעונה הקרה גורמים להצטננות, שפעת וכו', אך באוויר הצח הסיכון להדבקה קטן מאשר משחק בחלל סגור.
למרות הכול, ילדים נדבקים וחולים – מה עושים?
חום – התלונה השכיחה ביותר בחורף בעטיה מגיעים למרפאה. החום אינו מחלה ואין הכרח להוריד את החום בכל מחיר. יש לזכור שלחום יש השפעה חיובית על פעילות הלויקוציטים ושלילית על קצב התרבות וירוסים וחיידקים (כלומר מסייע לגוף בהתמודדות עם המחלה). החום אינו גורם לדלקת קרום המוח, המוח לא יתבשל אם החום יהיה גבוה ופרכוסי חום. אולם, מאחר והילד בדרך כלל סובל מההשפעה השלילית של עליית החום (הרגשה כללית גרועה, כאבי שרירים), אפשר לנסות להוריד את החום.
הטיפול כולל הפשטה משכבות בגדים עודפות, על מנת לאפשר לגוף לפלוט את החום לסביבה, אמבטיה פושרת, על מנת שהחום יעבור מהגוף למים, מנוחה, שתייה מרובה ותרופות להורדת החום. אנטיביוטיקה אינה מורידה חום. לכן אין טעם לתת אנטיביוטיקה בכל עליית חום.
נזלת – עדיף לנגב עם נייר טישו חד פעמי ולא חיתול בד או ממחטה, על מנת למנוע הדבקה חוזרת. לאחר מספר ימים הנזלת הופכת למוגלתית עקב החיידקים ותאי הדם הלבנים שבנזלת. לא כל נזלת מוגלתית היא סינוסיטיס או סיבה לתת אנטיביוטיקה. סינוסיטיס עלולה להתפתח רק לאחר שבוע ויותר של מחלה ובילדים גדולים (מתחת לגיל 6 הסינוסים לא מפותחים ולכן המחלה נדירה) ישנן תרופות רבות לייבוש הנזלת ויש לתת אותן בהתאם לגיל.
עד גיל שנתיים מותר לתת רק תרסיס/טיפות מי מלח ה"מרככים" את הנזלת ומאפשרים ניקוי קל יותר של האף. מעל גיל שנתיים אפשר לתת טיפות המייבשות את הנזלת, אך לא יותר משבוע ברציפות.
שיעול – מטרתו פליטת הליחה שמצטברת בדרכי הנשימה. תינוקות לרב בולעים את הליחה, לא נורא. הליחה הנבלעת מגיעה לקיבה, מתעכלת ונפלטת בצורה טבעית.
ישנן תרופות רבות להקלת השיעול. יש לזכור שמטרתן להקל והן אינן מרפאות את הזיהום הוויראלי.
הסירופים הקונבנציונאליים מותרים מעל גיל שנתיים.
לילדים הסובלים מאסטמה או התקפי קוצר נשימה אסור לתת סירופ להקלת שיעול, ללא יעוץ רופא.
שיעול נבחני, סטרידור, הוא מחלה ויראלית של דרכי הנשימה העליונות ומיתרי הקול.
כמו כן, יתכן והחום יעלה. הטיפול הוא בחשיפה לאוויר קר ואם אין שיפור או שהמצב מחמיר יש לפנות לייעוץ רפואי.
דלקת גרון חיידקית – "סטרפטוקוקים", היא מחלה אופיינית לחורף. בדרך כלל בילדים מעל גיל שלוש. המחלה מלווה בחום גבוה וכאבי גרון חזקים. האבחנה מתבצעת על ידי בדיקה גופנית ומשטח גרון. אין טעם לתת אנטיביוטיקה לפני בדיקת הרופא וביצוע משטח הגרון על מנת שלא לטשטש את הממצאים.
אם מדובר בדלקת גרון חיידקית מוכחת, יש ליטול את כל מנת האנטיביוטיקה, על מנת למנוע סיבוכים.
דלקת אוזניים – היא אחת הסיבות השכיחות לטיפול אנטיביוטי בפעוטות. הדלקת עלולה להופיע עם חום או בלעדיו. חלק ניכר מהדלקות חולפות גם ללא טיפול ספציפי, ולכן לאחר הבדיקה ובתיאום עם הרופא המטפל, רצוי לדחות את הטיפול האנטיביוטי ב-48 שעות מתחילת הסימפטומים ולתת תרופות להקלת הכאב: טיפות אוזניים ותרופות להקלת כאב.
תרופות שכדאי שיהיו בבית
תרופות להורדת חום וטיפול בכאבים: פאראצטמול (אקאמול, נובימול) או איבופרופן (נורופן, אדויל, אייבו), טיפות להקלת כאבי אוזניים (אוטידין, אנסטטיק). המינון בהתאם למשקל הילד והרישום על גבי האריזה של התרופה.
כתיבת תגובה