קדושת החיים ערך עליון ברשימת ערכי העם היהודי והשבוע זכינו כולנו להתמוגג מאושר, להצטמרר מהתרגשות, לדמוע משמחה ברגעים בהם ראינו את רומי, לירי ודורון עוברות מידי החמאס לצלב האדום ומהצלב האדום לקצינות צה"ל ומשם לאחר נסיעה קצרה לחיבוק של המאמות הנרגשות. מדינה שלימה בהתה והזילה דמעה מהרגעים הללו וגם כל אלו שהתנגדו ואלו שטענו ואפילו […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- "כבוד הרב" לחיי העם הזה!

קדושת החיים ערך עליון ברשימת ערכי העם היהודי והשבוע זכינו כולנו להתמוגג מאושר, להצטמרר מהתרגשות, לדמוע משמחה ברגעים בהם ראינו את רומי, לירי ודורון עוברות מידי החמאס לצלב האדום ומהצלב האדום לקצינות צה"ל ומשם לאחר נסיעה קצרה לחיבוק של המאמות הנרגשות. מדינה שלימה בהתה והזילה דמעה מהרגעים הללו וגם כל אלו שהתנגדו ואלו שטענו ואפילו אלו שהצביעו נגד לרגע אחד מזוקק התאחדו והתגאו בזכות העם הזה. לא חשבנו על איחור או על גרוע או על הפקרה, אלא חשבנו רק על החטופות הגאות שידעו ללכת זקופי קומה, לחייך למצלמות ולהפגין עוצמה ראויה לכל עם ישראל. הם ידעו היטב שהסרט הזה מוקרן לכולנו והן רצו להראות את רגעי הניצחון הלאומי, השתחררנו, שרדנו, אנחנו חיים. רואים שם ברגעי האימה אל מול כל המוני המרצחים עם הסרטים הירוקים את שלושתן הולכות זקופות, מחזירות מבט חודר לתוך עיני הטרוריסטים ומחייכות כי הן עשו זאת עבור כולנו. ציפינו במידה רבה לראות אותן שבורות, שפופות, חלשות, רזות אך ראינו אותן זקופות, חזקות, מחייכות והלוואי ואלו הן בבחינת עמוד האש לפני המחנה ונאחל שייתר החטופים יצאו מזוועות המרצחים ויזכו לחיבוק מאמות ולחיבוק לאומי ובעיקר לרגעי נחת. היום הוכח כמה ההסכם הזה היה חשוב עבור החטופים, עבור המשפחות, עבור העם וכל אלו שדיברו על הסכם רע הוכח היום שעדיף לראות את החטופים חיים בחיק המשפחה והעם מאשר המשך המלחמה והתמונות הן עדות חיה לכך.
מי שצפה השבוע בטקס השבעת נשיא ארצות הברית ה – 47 – דונלנד גיי טראמפ הבין שלבית הלבן חזר נשיא. בנאומו הוא דיבר באופן חד וברור ופרס בפני כל הצופים את חזונו ל "אמריקה הגדולה". הוא לא חסך ממי שישב מאחוריו – הנשיא היוצא וסגניתו, הוא הפגין עוצמה נוכח רצונו להרים לשיאים חדשים את התעשייה האמריקאית, הוא הבהיר לסינים דרך פנמה ש"אין ארוחות חינם…", הוא הסביר לשחקנים רבים שהוא מתכוון להוביל להשכנת שלום, אך בדרך הוא יבנה את העוצמה האמריקאית בכדי שאף אחד לא יערער עליה. טראמפ הגיע בכדי להעניק לאמריקאים נחת של פטריוטיות והבטיח להם שמי שלא אמריקאי לא יהיה פה וכל הכנופיות שרוצות להוביל לכאוס בחברה האמריקאית יטופלו. מצד אחד ראינו נשיא פטריוט, מאמין באלוהים שמדבר אמריקאית באופן שמעורר גאוותם ומן העבר השני מדבר בשפה בינלאומית ברורה מאוד לכל המאזינים ומבהיר אני כאן כדי להחליט, כדי להבהיר, כדי להפגין את עוצמת העליונות האמריקאית.
אתמול הודיע ראש המטה הכללי – הרמטכ"ל – הרצי הלוי על התפטרותו וכוונתו לסיים את התפקיד במהלך חודש מרץ. מחד הופתענו מההודעה ומאידך ציפינו לראות בעיקר שערכי צה"ל לא נפגמו. הרצי דיבר על אחריות, אך לא לקח אותה ואתמול הוא הבהיר אחרי חודשי לחימה ארוכים הנה אני וברור לי שלקיחת האחריות הייתה צריכה לבוא בקבלת החלטה קשה. הרצי ראויי לכל שבח וחיבוק מהחברה הישראלית על 40 שנות עשייה ביטחונית והובלת צה"ל בתקופות מאתגרות לאורך השנים ובייתר שאת מאז ה – 7/10. צה"ל תחת פיקודו היה באותו יום בתחתית הגאווה הלאומית מכיוון שלא סיפק את תכלית קיומו וכשל כישלון חרוץ בהגנה על המולדת ותושביה ומנקודת השפל הלאומית הזו שנראתה כתהום עמוקה הרצי הצליח להשיב במשך הזמן את הביטחון הלאומי והעצמי של כולנו וצעד להישגים חסרי תקדים. בהחלט המעשה של הרצי ראוי, גם אם ניראה כמאוחר או כי דחפו אותו לכך וחשוב שיחד עם הביקורת, התחקירים והממצאים נדע להוקיר אותו ואת פועלו בשנות שירותו. אחריו הודיע אלוף פיקוד דרום על התפטרותו וכך צריך לקרות עם ייתר חברי המטכ"ל, כולם נושאים באחריות ואל תתחמקו ותספרו סיפורי "סבתא", פשוט תעשו את המעשה הראויי. יש שם עדיין בעלי תפקידים שממשיכים לתפוס "מחסות" ונותנים לזמן להשכיח. הימים הם עדיין מורכבים וכעת צריך שר הביטחון וראש הממשלה למנות את האיש הראוי לשיקום צה"ל והמשימה היא מורכבת מאוד ודורשת מנהיגות אחרת.
השבוע נפרדנו מאחד מאומני התרבות הלאומית שלנו, האיש שהצחיק את בתי ישראל בכל צפייה בו, זה ששבתות ארוכות של כוננות צבאית שמר על מורל החיילים, האיש שבפשטותו סיפר את סיפורה הנפלא של החברה הישראלית ואת הפערים הקיימים בה בין "מזרח" ל"מערב" , השחקן – זאב רווח . יצירותיו של זאב רווח שחלקם הפכו לפולחן לאומי זכו לכינויי "סרטי בורקס", אך זה לא הפריע לכולנו לחקות את האומן באמירות מתוך הסרטים ולהשתמש בהן כמטבע לשון בחברה הישראלית – "חכם חנוכה…", "כל קציצה…", "ארליך תביא תביצים…", "העבודה היא חיינו, אבל לא בשבילנו…", "מי מתעסק, זה מיקו…", "הוא לא בישל כבוד הרב…", "כמו שני עלים של נענע…" והציטוטים האלו עוד ישמשו אותנו שנות דור קדימה. המרוקאי הכי ישראלי שפגשנו והישראלי הכי פשוט שרצינו, זה האיש שפרץ ללב כל בית ישראלי והצליח לשבור חומות של פער, זכה לפרסי אופיר לרבות על מפעל חיים, הדליק משואה ביום העצמאות עבור כולנו ודרש כל הזמן לחיבור ואיחוד בתוכנו . האיש שטען ש"ביום שנהיה ראויים לארץ ישראל היא תחזיר את פירותיה…" לא רבים יודעים אבל שמו הוא זאב נחום רווח – זאב על שם זאב זבוטינסקי ונחום על שם נחום סוקולוב. האיש שנזכור אותו לעד כחכם חנוכה הכי עממי שחיפשנו, כזה שהביט בנו באהבה ואנחנו הסתכלנו לתוכו בשקיקה. בהחלט אתה ראוי לאמירה האיש שעשה מהפיכה בקולנוע הישראלי, בעט בממסד ובעיקר התמסר לאהבת העם , הרחוב והפשוט. הוא תמיד נשאר האיש הצנוע מהשכונה ובה בעת ידע להתעלות לגבהים של לב הישראליות. אם בגלל שחרור החטופים או בגלל סיבות סמויות אחרות או בגלל מוצאו כפי שחלק טענו, הוא לא זכה לכך שארונו יוצב בלב היכל התרבות הישראלי וגם לא ליום אבל לאומי, אבל אובדנו נוגע ברובנו.
ידידיי ורעיי "רעידת האדמה" של ה – 7/10 ממשיכה להכות גלים בחברה הישראלית ובהחלט הקרקע עדיין לא התייצבה, אך אין מנוס מלעבור את תהליך שיקום החברה הישראלית ונקווה שמר עולם החדש – דונלנד גיי טראמפ יסייע לנו בכך ולא יחפה וילחיץ את ביבי למעשים נואשים.
כתיבת תגובה