בראיון ראשון למרכז העניינים היא משתפת בהצעות שקיבלה לאורך הדרך, בפתק שהשאירה לה בתה הבכורה שהובילה להחלטה להתמודד, ומספקת הסבר במה היא נבדלת משאר המועמדים האחרים: "רק אדם שיש לו כושר מנהיגות, וקשרים אל מקבלי ההחלטות במדינת ישראל יוכל להוביל את טבעון אל המקום בו היא ראויה להימצא".
בערב פסח שנה שעברה קיבלה שרון שיחת טלפון מגורם מאוד מוכר ומשפיע בקרית טבעון שהתקשר לאחל לה חג שמח, "ניהלנו שיחה קצרה במהלכה אמר לי שהוא חושב כי הגיע העת שלטבעון תהיה ראש מועצה אישה, עוד לפני שהספקתי להבין שהוא מכוון אלי מנה בפני רשימה של סיבות למה הוא רואה בי את האדם המתאים למלא את התפקיד. חזרתי הביתה ובחיוך אמרתי לשלושת ילדי ובעלי מה דעתכם שאהיה ראשת המועצה הבאה? הם הסתכלו עלי ואמרו "אמא למה את מחייכת זה התפקיד שהכי מתאים לך", מאז חלפה למעלה משנה, במהלכה הגיעו אליה פניות נוספות שגרמו לה להקשיב לקולות ולהבין שהן לא נולדו בתוך חלל ריק, "ישנן תכונות אופי נדרשות לתפקיד שאינן תכונות נרכשות. כושר מנהיגות, כריזמה, ויכולת להניע אנשים להאמין בצדקת הדרך. שמעתי השבוע משפט חכם ממשהו, הוא אמר שכשאנחנו מבקשים למלא תפקיד עלינו להסתכל במראה. שם בבואה המשתקפת מסתתרות התשובות".
אני מסכים שאלו אכן תכונות אופי נדרשות לתפקיד, אך האם למתמודדים האחרים אין לדעתך את תכונות האופי הללו?
"אני אתן ברשותך לתושבים להשיב על השאלה הזו, יש בטבעון קהילה מצוינת אנשים נבונים שיודעים בדיוק את התשובה מה ההבדל בין כל אחד מהמתמודדים לתפקיד ומי הוא האדם הראוי ביותר".
שרון בת 47, בעלת תואר שני בתקשורת, מרצה בכירה באקדמיה ועיתונאית וותיקה בקבוצת "ידיעות אחרונות" שלאחרונה השיקה את ספר הביכורים שלה 'תאיר' המסע של אילנה ראדה, "על פי תפיסת העולם שלי מילים יוצרות מציאות ועל כן פעלתי ואני עדין פועלות מתוך גישה שאפשר אחרת. בכול פרויקט שהובלתי הצלחתי לשנות חוקים, תקנות, וכן יש לי קבלות שאני מאוד גאה בהן". היא נשואה לרן אופיר, קצין בכיר במשטרת ישראל, ואמא לשלושה ילדים: רוני (15) רז (13) וזהר (7), "את הכוח אני שואבת מרן והילדים. כשהתלבטתי אם להתמודד חיכה לי באחד הבקרים פתק צהוב על הדלפק במטבח. רוני בתי הבכורה כתבה לי בנקודות למה היא חושבת שזה התפקיד שהכי מתאים לי. הנימוק הראשון שכתבה היה דבר שמאוד הכעיס אותה כילדה, כשהיינו יוצאות מהגן כל אדם שני בדרך נהג לעצור אותי בכדי להתייעץ ולבקש עזרה, היום כנערה היא כבר רואה את הדברים אחרת".
אל קרית טבעון הגיעה עם הוריה ואחותה הצעירה בקיץ 77 "הראשון שפגשתי היה כושי ז"ל המציל המיתולוגי של בריכת השחיה חנה סנש. כושי שהכיר את כולם וכולם הכירו אותו ניגש אלי ושאל: "מי את ילדה", הרגשתי נבוכה, כושי הסתכל עלי ואמר אל תדאגי היום את לבד אבל מהר מאוד יהיו לך חברים. חודש לאחר מכן שיחקתי כבר 'קדרים באים' עם קבוצה של ילדים בבריכה וכושי סימן לי מרחוק סימן של הצלחה עם האצבע".
"קרית טבעון היא ישוב עם דנ"א מיוחד", היא אומרת, "זה הבית בו גדלתי, התחנכתי וספגתי ערכים. שם בין השבילים רקמתי חלומות. הייתי בתנועת הצופים, התאמנתי בנבחרת השחיה של הפועל טבעון, אני זוכרת את אבא שלי עומד בחורף עם מטריה בבריכת חנה סנש וממתין שאסיים את האימון, ואת המאמן שלי בני מייסנר ז"ל עומד מעלי בבריכה ולא מוותר לי. ערכים אלו של ילדות מלווים אותי שנים ארוכות, אלו אבני הדרך מהן למדתי לראות את המטרה ולא לוותר. כשאומרים שבני טבעון מוצלחים התשובה שלי תמיד שזה לא קורה בהכרח בגלל החינוך בבית הספר, החינוך הבלתי פורמלי הוא נדבך חשוב בדרך. הדנ"א של הישוב, הערכים, הם חלק מהשאיפה לעשות את הדברים טוב יותר. אגב בהקשר אקטואלי ואם מדברים על תוכניות לעתיד, לא פעם אני חושבת שקברניטי טבעון שכחו שהמתנ"ס הוא זרוע שצריכה לתת שירותי חינוך תרבות ופנאי לכלל תושבי טבעון בכול מעמד סוציואקונומי".
למה הכוונה?
"אני אתן דוגמא, בימים אלו מתקיימים מופעי סוף שנה מרגשים ויחד עם זאת משפחה שיש לה שלושה ילדים בבית הספר למחול למשל (וישנם לא מעטים כאלו) ורוצה להביא גם את הסבים והסבתות הנרגשים ליהנות מהאיכות המצוינת של הרוקדים, נדרשת לשלם מחיר של 40 ₪ לכרטיס, תכפילו באחים אחיות סבים סבתות – תעשו חישוב פשוט ותראו לאן נגיע. המופע היה מפעים וכשעלו לבמה למעלה מ 400 תלמידי בית הספר למחול חשתי גאווה עצומה אבל לענין התקציב צריך לתת פתרון וזה בהחלט אפשרי".
מה היא נקודת מבטך כשמדובר בחינוך בטבעון?
"נהוג לומר "החינוך הוא מה שנשאר אחרי ששכחנו את כל מה שלמדנו", חינוך הוא חזות הכול ובטבעון ישנם גוונים שונים של חינוך זרמים שונים. זה מבורך, אך באין יד מכוונת לא נוצר שיח בין הקבוצות, הן לא מפרות אלו את אלו. אחד הדברים הראשונים שאעשה מיד עם היבחרי לתפקיד הוא לכנס את האנשים העוסקים בחינוך ואזרחים וותיקים תושבי הקריה שעסקו בחינוך בעבר, אפנה לראשי הוועדים ויחד נוכל לייצר מענה מגוון יותר. אני יכולה לגלות שכבר היום באמתחתי תוכניות רבות ואדאג להוביל לחינוך מצוין. אנשים ששמעו את דעותיי בעבר יודעים שלא אסכים להתפשר על פחות מכך.
"ואם מדברים על חינוך הכוונה אינה רק לבני הדור הצעיר. כשאמא שלי הפנסיונרית נוסעת עם חברותיה מטבעון מדי שבוע לעמק יזרעאל בכדי לשמוע הרצאות זה צובט לי את הלב עלינו לדאוג שתהיה כאן בישוב קתדרה לאוכלוסיה הוותיקה שתכלול בין היתר הרצאות מרתקות במחיר שווה לכל נפש. אני סבורה שחוזקה של קהילה נמדד בכך שעליה לפתוח את ליבה אל החלש, להקשיב וללמוד מן האוכלוסייה המבוגרת המהווה למעלה מרבע מתושבי טבעון. אין זה אומר שלא מתקיימות בישוב פעילויות ברוכות, יש את שלהבת, ואת מרכז ההנצחה, עשרות מתנדבים בעמותות השונות, גופים ואנשים העושים מלאכת קודש! ועדין תפקידו של ראש רשות הוא לסנכרן בין הגופים השונים, ואף לדאוג לכך שיופנה אליהם תקציב שכיום אינו מספיק. כסף אינו מילה גסה התקציבים קיימים צריך רק להגיע עם התוכנית הנכונה ולהיות בעל הקשרים הנכונים במשרדי הממשלה בכדי להצליח להביא אותם לכאן".
ומה תעני לאנשים שישאלו איזה ניסיון את מביאה אתך בניהול מוניציפאלי?
"מנהיגות וניהול מתקיימים זה לצד זה ואני מאמינה גדולה בצוות ניהול מומחים. יש לי ניסיון רב של סיקור רשויות מקומיות, וועדות תכנון ובניה, ישיבות מועצה, ראיתי מקרוב את ההצלחות וגם את הכישלונות של ראשי רשויות מובילים במדינת ישראל, ניהלתי והובלתי פרויקטים גדולים. תפקיד של ראש מועצה הוא להיות קשוב לתושב, לייצר הזדמנויות, לחשוב מחוץ לקופסא, להיות איש חזון ומעשה. ראש רשות צריך לדעת לעבוד מול פקידות בכירה ולהביא משאבים.
המציאות של טבעון שונה היום מבעבר אנחנו נדרשים להתמודד עם אתגרים גדולים. מדי יום אני פוגשת באנשים הכמהים למנהיגות חדשה, לרוח אחרת. הדרך בה אני צועדת כבר שנים הוכיחה לי שאין אבן שלא ניתן להפוך".