הרבה חששות ואפילו פאניקה יש ברגע שלפני ההחלטה, לאחר ההחלטה מתחיל השלב של החיפוש אחר מציאת סיבה לסגת לאחור, בהמשך מסע שכנועים עצמי ואז שכנועים לסובבים, בדרך קוססים ציפורניים ואז מבלי לשים לב מגיע רגע ההכרעה ועוד שניה אתה בסטריפ, שממנו אין חזרה, ברגע שהתייצבת על קו ההתחלה הדופק מאיץ והמחשבות לא נותנות מנוח ואז […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה Uncategorised
- הודנה לאומית!
הרבה חששות ואפילו פאניקה יש ברגע שלפני ההחלטה, לאחר ההחלטה מתחיל השלב של החיפוש אחר מציאת סיבה לסגת לאחור, בהמשך מסע שכנועים עצמי ואז שכנועים לסובבים, בדרך קוססים ציפורניים ואז מבלי לשים לב מגיע רגע ההכרעה ועוד שניה אתה בסטריפ, שממנו אין חזרה, ברגע שהתייצבת על קו ההתחלה הדופק מאיץ והמחשבות לא נותנות מנוח ואז אתה מתיישב, נקשר, נאזק ורכבת ההרים המסחררת מטלטלת אותך לכל עבר במשך מספר דקות שנראות ץנצח ואתה בעלפון חושים ובנתק מוחלט בין הראש, הלב, הגפיים והנשמה, עד לעצירה מוחלטת של הקרון ואתה מבין שיצאת מזה, אבל לשם לא תחזור. זו התחושה בליין בו אתה משתכנע לבצע את האטרקציה שנקראת רכבת הרים או אנקונדה או כל מסלול טירוף חושים אחר ובערך זה המסלול שהמדינה מתנהלת בו מרגע הקמת הממשלה הנוכחית והמשך במסלול המטורף שהכניס את כולנו למסע של התנגשות פנימית בין חלקי העם. הרכבת הממשלה, הליך המינויים, סחיטת נתניהו, סמכויות במשרד הביטחון, המשמר הלאומי, בג"צ ודרעי, לוין והרפורמה, רוטמן והועדה, סמוטריץ בניכר, בן גביר בחמ"ל, קרעי המטורלל, דיסטל אטביראן שדואגת ללבות את הלהבה, לפיד שמתעצב כבדיחה מעליבה, ההיא מהעבודה שמחקה את עברה, רמטכ"ל בדימוס עם כסף ובלי מניות, אנשי דממה ומים בתוך ומחוץ שרועדים להם הגפיים, איש אמיץ אחד שמיד מפוטר, הכחול והלבן שדבק בממלכה ופחות במלך ואחד אלוהינו, אלוהינו שאיבד כל קשר ויכולת במשפחתו, במפלגתו ובעמו. אכן זוהי רכבת ההרים הלאומית המטורפת שהשבוע הגיע לשיא המהירות וברצף של מספר ימים יצרה לנו חוויה לאומית שתחקק היטב בדפי ההיסטוריה הלאומית. נקודת השיא היתה במוצ"ש כאשר שר הבטחון – יואב גלנט יצא במסיבת עיתונאים עם דרישה להקפאת החקיקה. ניראה היה למספר שעות כי המהלך מתואם עם האחד ההוא, אך מספר שעות אחרי כן מצא עצמו מפוטר בלי מכתב. בדרך צפויה או לא האות ניתנה להמונים לצאת לשדרות ולהעלות רמה בלהבות. קריאות מכל עבר הגיעו שצריך לעצור את הטרפת יש לומר טרללת שאחזה בעם. ואז החל מסע מאחורי הקלעים בכדי לנסות ולהבין כיצד יוצאים מהפלונטר הפוליטי. גלנט בחוץ ודרישה של חלקים מהקואליציה שלא לחזור מכך, בן גביר מתעקש ומקבל שוב את האתנן בכדי לרדת מהעץ, אנשי הליכוד הימניים יותר לוחצים את ביבי לפטר, המתונים מבקשים רגע לנשום ולשקול, גנץ מעורב בשקט בשקט ואז מתחילים הסקרים להגיע ומתוכם ברור שביבי חייב להרגיע ולהכריז על חירות או "הודנה" לעם בישראל. בשעה 8 יוצא האחד ובמסיבת העיתונאים, כאשר הכיכר מוצפת גם באנשי הימין מודיע על השהיית החקיקה וזאת רגע לפני התנגשות חסרת רסן. הסקרים שפורסמו בהחלט מבשרים רע לאחד אלוהינו וגם למפלגתו שעדיין מאופקת עם המים בפה. בשאלה במי היית בוחר לראשות הממשלה גנץ זוכה ל 33 אחוז ביבי ל 31 אחוז ו 37 אחוז לא ידוע, כלומר ביבי בקריסה גנץ בנסיקה ויותר מדאיג שהרוב לא מזהים מנהיג ראויי. בשאלת המשך הרפורמה יותר מ 50 אחוז טוענים שצריך לעצור ולדבר. בשאלת הגושים הימין מאבד את היתרון כאשר כחול לבן עולים באופן דרמטי על חשבונם ועל חשבון לפיד. האחד יודע לקרוא סקרים, מקבל את התמונה ועוצר את המהומה והשאלה כעת האם העצירה היא טקטית או אסטרטגית קרי עוד מהלך תחמון של ביבי או שמא עצירה לשיח אמיתי על מנת להכיל שינויי בהסכמה רחבה. בכל מקרה ההנחה לאור המסע המטורלל ברכבת ההרים המטורפת הזו שבהחלט האחד נמצא בשלהי דרכו ואוליי הגיע העת שאנשי הליכוד יצטרפו לגלנט ויאמרו את דברם ללא פחד ועם הרבה מחויבות לממלכה ופחות למלך. הרפורמה צריכה להתבצע על סעיפיה, אך הבעיה היתה הדרך ומימושה וכאן צריך לנהל שיח נכון וראויי בכדי שהדרך תבנה ולא תהרוס.
ידידיי ורעיי חג החירות בפתח ועל פי המסורת היהודית כל אדם צריך לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ובהחלט רגע לפני ערב ההגדה כולנו תקוה כי העם נעצר בעיתויי הנכון ומכאן ניראה רק את החירות, התקוה והגאולה.
אמנון אשל אסולין
כתיבת תגובה