מאת חנן זיסו

בעיקר בשל ההסתמכות הגדולה על נתיבי הים לצורך ייבוא סחורות ואנרגיה.וללא פעולה מיידית, ישראל תמצא את עצמה במצב של חוסר ודאות כלכלי משמעותי.

כך נמסר בדו"ח שהגיע לידי שנמסר לי ושפורסם השבוע של המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית בראשות תא״ל במיל׳ פרופ׳ שאול חורב שגובש בעקבות מלחמת ׳חרבות ברזל׳ אשר קובע : האתגרים הביטחוניים והכלכליים בזירה הימית מחייבים גיבוש אסטרטגיה ימית כוללת לישראל
דוח זה צריך להעסיק ולהדאיג בהחלט את כל המערכות והדרגים הצבאיים והממשלתיים.
דו"ח של המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית בראשות תא״ל במיל׳ פרופ׳ שאול חורב שהייה סגן מפקד חיל הים, העוסק בהרחבה בהשפעות מלחמת "חרבות ברזל" על המרחב הימי של מדינת ישראל , מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע לאיומים והאתגרים שנוצרו כתוצאה מהמלחמה . על פי הדו"ח, המערכה הנוכחית שינתה את כללי המשחק בים, והציבה אתגר חסר תקדים לסחר הימי, לביטחון התשתיות האסטרטגיות ולחופש השיט באזור.
המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית בראשות פרו"פ חורב פועל תחת המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות בניהול היי סנטר בחיפה ומתמקד בחקר השינויים הגיאופוליטיים במרחב הימי ובהשלכותיהם על הבטחון, הכלכלה והסביבה.
להלן האתגרים המרכזיים שהודגשו בדו"ח:
פגיעות בתנועת הסחר הימי: התקפות חוזרות ונשנות של המורדים החות'ים על אוניות סחר בתעלת סואץ הובילו לירידה דרמטית בהיקף התנועה הימית באזור. כתוצאה מכך, חברות ספנות רבות שינו את מסלולי ההובלה שלהן, מה שהגביר את עלויות היבוא והוביל לעיכובים בשינוע סחורות חיוניות למשק הישראלי.
איומים על תשתיות אסטרטגיות: להגנה על התשתיות של מדינת ישראל במרחב הימי הכוללות בין היתר את מתקני ההנפקה של הגז , צנרת האספקה שלהן וכבלי תקשורת תת מימיים בפני איומים מתפתחים במרחב זה. אסדות הגז של ישראל הפכו ליעד מרכזי למתקפות מצד חיזבאללה וגורמים עוינים נוספים, מה שמעלה את הצורך הדחוף בחיזוק ההגנה על מתקנים אלו ובחינה מחדש של מיקומם.
תקיפות של בסיסי חיל הים: תקיפת כטב"ם בבסיס חיל הים באילת והמשך האיומים על מתקנים צבאיים דורשים שינוי משמעותי בהיערכות ההגנתית של ישראל בים האדום ובים התיכון.
השלכות כלכליות וביטחוניות: הפגיעה בשינוע הימי מאיימת על היציבות הכלכלית של ישראל, בעיקר בשל ההסתמכות הגדולה על נתיבי הים לצורך ייבוא סחורות ואנרגיה. הדו"ח מדגיש כי ללא פעולה מיידית, ישראל תמצא את עצמה במצב של חוסר ודאות כלכלי משמעותי.

המלצות מדיניות עם מבט קדימה:
גיבוש מידי של אסטרטגיה ימית כוללת: מדינת ישראל אינה יכולה להסתמך עוד על פתרונות נקודתיים בלבד. יש לבנות תוכנית רחבה שתקבע יעדים ברורים להגנה על האינטרסים הימיים של המדינה.
חיזוק שיתוף הפעולה הבינלאומי: על ישראל לפעול יחד עם מדינות המערב במטרה לשמור על חופש השיט, להרתיע איומים ולהבטיח את יציבות האזור הימי כל זאת בשיתוף פעולה עם מדינות המערב החזקות.
שיפור משמעותי של ההגנה על מתקנים אסטרטגיים: יש לגבש תוכנית ארוכת טווח להגנה על אסדות הגז, הכוללת שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, חיזוק הנוכחות הצבאית ושדרוג מערכות ההגנה האוויריות והימיות.
חיזוק מעמדו של חיל הים: ההתפתחויות האחרונות ממחישות את הצורך בהקצאת משאבים נוספים לחיל הים, כולל רכש אמצעים חדשים, הרחבת כוח האדם ושינוי תורת הלחימה בהתאם לאיומים המשתנים.
לסיכום נמסר בדו"ח: האירועים האחרונים מדגישים את חשיבותה של הזירה הימית לעתידה של ישראל, הן מהבחינה הביטחונית והן מבחינת היציבות הכלכלית. על מנת להבטיח את יכולתה של ישראל להתמודד עם האיומים העתידיים, נדרשת מדיניות ימית ברורה, נחרצת ומקיפה, שתתבסס על שיתוף פעולה בין-מגזרי ושיפור יכולות ההגנה והתגובה של המדינה.
הכותב חבר מועצת קרית טבעון לשעבר יועץ אסטרטגיה ותקשורת ומרצה לתקשורת.