לחיות חיים סביבתיים, או לחילופין – להיות סביבתנית, נשמע לרבים מאיתנו כמו משהו בלתי ניתן להשגה שכרוך בשינויים דרסטיים לחיים כפי שאנחנו מכירות אותם. אבל האמת היא שזה ממש לא המקרה. הרשו לנו להסביר. טור אישי של בנות המועצה הירוקה במכללת אורנים

אנחנו לא רוצות לדבר על משבר האקלים. אנחנו רוצות לדבר על הטבע הישראלי שהישראלים כל כך אוהבים, אבל מתייחסים אליו כאל המזבלה הלאומית. אנחנו רוצות לדבר על זיהום האוויר, שהוא נחלת רוב המדינה וכבר ממש לא הבעיה של תושבי מפרץ חיפה, גוש דן, אשדוד או איזור רמת חובב בנגב. אנחנו רוצות לדבר על כך שרבע ממקורות מי השתייה שלנו מזוהמים. אנחנו רוצות לדבר על זיהום האור שדוחף את כל תושבי ישראל דרומית למצפה רמון כשהם רוצים לראות כוכבים, פשוט כי בכל מקום אחר יש יותר מידי אור. אנחנו רוצות לדבר על זה שישראל היא אחת מצרכניות הפלסטיק הגדולות בעולם, אחת מיצרניות הפסולת הגדולות בעולם, ואחת המדינות הצפופות בעולם.

האמת היא שהמציאות סבוכה. תחומי החיים שזורים זה בזה וכל פעולה והחלטה שלנו כבני אדם משפיעה, לא רק עלינו באופן אישי וישיר, אלא על כלל האנושות ועל כל בעלי החיים ומערכות החיים סביבנו. משהו סטייל אפקט הפרפר. זה נשמע כמו הגזמה, אבל זה נכון והמציאות מוכיחה לנו את זה.

אחרי שהבהרנו את כל זה, חשוב להבהיר עוד משהו חשוב: להיות סביבתנית זה לא אומר שאת הולכת להציל את העולם. להיות סביבתנית זה לא בהכרח להיות אקטיביסטית. כדי לנקוט בפעולות סביבתיות אתן לא צריכות להצטרף למגמה ירוקה ולמועצה הירוקה באורנים, אתן לא חייבות להפגין בצמתים או להתנדב לנקות חופים מזפת. אז מה זה להיות סביבתנית? במילים הכי פשוטות – זה אומר להפעיל שיקול דעת לפני כל החלטה, בייחוד החלטות יומיומיות רגילות לחלוטין, ושהשיקולים בעלי המשקל הכבד ביותר יהיו אלו הסביבתיים. למשל, נבחר להפעיל את מכונת הכביסה או מדיח הכלים בשעות הלילה, בהן יש פחות עומס על מערכות ייצור החשמל בישראל. אבל פה קבור הכלב – דרושה הרבה מודעות כדי שהשיקולים המניעים אותנו יהיו סביבתיים, כדי לשנות את התפיסה שלנו כליל. איך מעלים את המודעות? מה קורה פה מבחינת מצב האקלים? איך אפשר "לחשוב עולמי ולפעול מקומי"? מה אפשר לעשות כדי להפחית את פליטות הפחמן? כדי שנוכל למצוא את התשובות לכל השאלות האלו ועוד, אירגנו הפסקת לימודים לצורך מחאת הסטודנטים למען האקלים שתתקיים ביום ג' ה-25.10 בין השעות 11:00 – 12:00. בינתיים, קבלו כמה פעולות יומיומיות פשוטות שמשפיעות ומסייעות להפחתת כמות הפליטות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו:

הפרדת פסולת היא הדרך הכי יעילה להפחית את כמות הפסולת שמייצרים – הפרדה בין הזבל האורגני (שאריות מזון) ובין הפסולת היבשה (עטיפות, אריזות וכו'), תפחיתו את כמות הפסולת שלכם ב-50% לפחות.

מגרש האוצרות – מגרש של העירייה שממוקם מאחורי בית הספר התיכון של אורט ואליו אנשים מביאים מוצרים שאינם זקוקים להם יותר ויכולים לקחת מוצרים.

"שיק בוטיק" – חנות יד-שנייה במתנ"ס של טבעון, רחוב הדגניות 12.

"קיימות בחצר" – פרוייקט קהילתי בהובלת שירה שאחת לחודש פותחת את ביתה ביום שישי ומזמינה את הציבור למסיבת החלפות בגדים בתוספת אוכל מזין וטעים שמרכיביו הם ירקות שאחרת היו נזרקים לפח, למרות שהם במצב אכיל לחלוטין.

הצלת מזון – זהבה נבט שמצילה ירקות, פירות ומזון נוסף מהפחים ופותחת את ביתה לכל מי שמעוניין לבוא לקחת.

אתר בידיים – אתר שהוקם על ידי תושב טבעון וכולו מוקדש למדריכי עשו-זאת-בעצמכם ברוח הקיימות והשמירה על הסביבה, מוזמנים לבקר – www.bayadaim.org.il.

במקום לקנות מתנות – תכינו מתנות! או שתקנו חוויות – ארוחה במסעדה טובה, סיור, טיול או הופעה, כל אחד מהם יכול להיות מגניב ממש.

הכי חשוב ולסיום סיומת – עוד מעט יהיו בחירות. רבים מאזרחי מדינת ישראל בוחרים לא להצביע ורבים מאלו שכן מצביעים עושים זאת מבלי לחשוב ומצביעים למפלגה שתמיד הצביעו לה. אנחנו מבקשות הפעם לפעול אחרת. במקום להצביע מתוך הרגל (או יותר נורא: לא להצביע בכלל), הצביעו לפי המצפון הסביבתי שלכם. הצביעו למפלגה שמצב האקלים נמצא הכי גבוה בראש סדר העדיפויות שלה לדעתכם. במחאת הסטודנטים אנחנו מתכוונות להגביר את הדרישה ממדינת ישראל להפחית את פליטות גזי החממה ב-50%, לחוקק חוק אקלימי ולקדם חינוך סביבתי אקלימי בכל מוסדות מערכת החינוך. כמה ימים אחרי מחאת הסטודנטים הארצית מתקיים מצעד האקלים הארצי, ביום שישי ה-28/10 בשעה 9:30 ברחבת מוזיאון תל אביב. עשרות אלפי אנשים יתאגדו ויצעדו ביחד כדי להראות שאנחנו רבים וטובים ששמים את הבריאות שלנו והעתיד שלנו בראש מעייננו.