מאמר מאת עינת ליכטינגר, מרצה במכללת אורנים, מתוך ספרה 'קומץ שמים ביד'

רוב המודלים של ויסות עצמי מניחים כי המוטיבציה של התלמיד משפיעה במידה רבה על הצלחתו לווסת את עצמו, ובד בבד שוויסות עצמי מקדם תהליכים מוטיבציוניים לאמונות ותפיסות מוטיבציוניות – כמו למשל מסוגלות עצמית, ציפיות באשר לתוצרים ואמונות באשר לערך של המשימה – יש השפעה משמעותית על תהליכי הוויסות העצמי של התלמידים ועל הישגיהם, ולהפך: יישום של תהליכי ויסות עצמי מחזק את תחושת השליטה, את המסוגלות העצמית ואת המוטיבציה. המחקר בשנים האחרונות התמקד בקשר בין ויסות עצמי לבין שני גורמים מוטיבציוניים מרכזיים: תפיסת המסוגלות העצמית של התלמידים ומטרות ההישג שלהם. תפיסת מסוגלות עצמית – היא התפיסה של אנשים את יכולתם לבצע פעולות הנדרשות להשגת יעדיהם. אנשים מעריכים ושופטים את היכולות של עצמם בהתבסס על הישגיהם במשימות דומות לאורך זמן ובהשוואה לאחרים. המשוב שהם מקבלים מאחרים, כמו גם החיזוקים שהם "נותנים לעצמם", מסייעים להערכת יכולתם העצמית. תפיסה של מסוגלות עצמית גבוהה נובעת אפוא מהערכה של אנשים את יכולתם כגבוהה בהשוואה לביצועים קודמים שלהם ובהשוואה לביצועים של אחרים. מחקרים רבים מעידים כי תפיסת המסוגלות העצמית משפיעה על התנהגויות אסטרטגיותִ ועל שיפור הישגים ושימורם במגוון תחומים: למידה, מיומנויות חברתיות, שמירה על הבריאות, ספורט וכן הלאה. רמת המסוגלות העצמית משפיעה על תהליכי הוויסות העצמי ומחזקת את הנכונות להציב מטרות, לפקח על הפעולות להשגתן ולהעריך אותן. בד בבד ככל שהלומד פועל באופן אסטרטגי יותר מתרבים הסימנים להצלחתו, ואלה משפרים את תחושת המסוגלות העצמית. קיימת אפוא השפעה הדדית בין התהליכים. בשלושת העשורים האחרונים מחקר רב עסק בקשר שבין ויסות עצמי בלמידה לבין מטרות ההישג של התלמיד, מטרות הישג הן דפוס אישי הכולל אמונות, ייחוסים ורגשות אשר יוצרים את ההכוונה ההתנהגותית של תלמיד המבצע פעילות אקדמית הישגית. רוב המחקרּ בתחום הזה עסק בשני סוגים של מטרות הישג בלמידה הנובעת מרצון לפתח את היכולת האישית, להבין את החומר הנלמד ולהיות בקי בו. מטרות הפגנת יכולת – הלמידה נובעת מרצון לגלות יכולת גבוהה בהשוואה לסביבה, "להיראות חכם" ולקבל ציונים גבוהים. גם במטרות הפגנת היכולת יש הבחנה בין שני סוגים: אלו המתמקדות ברצון להצליח מכונות מטרות גישה ואילו אלו המתבטאות בפעולהּ הנובעת מחשש מכישלון מכונות מטרות הימנעות. ּ קשר חיובי נמצא בין מטרות מומחיות לבין נטייה לוויסות עצמי, לבחירה באסטרטגיות למידה מעמיקות, לפיקוח, לשליטה בקוגניציה, להתמדה ולהערכה עצמית של מידת ההבנה. קשר שלילי נמצא בין מטרות הפגנת יכולת המתמקדות בהימנעות לבין תהליכי ויסות עצמי יעילים, וקשר חיובי נמצא בין מטרות הימנעות לבין אסטרטגיות של הכשלה עצמית. חשוב לציין כי הממצאים באשר למטרות של הפגנת יכולת המתמקדות ברצון להצליח אינם חד-משמעיים. קיימים מחקרים המעידים על קשר חיובי בינן לבין ביצוע תהליכי ויסות יעילים, וזאת משום שלומד המעוניין בהישגים חיצוניים גבוהים מפעיל כלים יעילים כדי להשיג את מטרתו. לעומת זאת, ישנם מחקרים אשר טוענים כי מטרות אלו מניבות תוצרים לא רצויים, כמו למשל מתח רגשי, ולכן הן גורמות לוויסות עצמי שלילי. הבנת חשיבותם של תהליכי הוויסות העצמי ושל הקשר ההדדי בינם לבין רכיבים מוטיבציוניים הביאה לפיתוחן של תוכניות חינוכיות לקידום הוויסות העצמי בגן הילדים ובבית הספר