ראינו בעבר, כי שת"פ פעולה בין שכנים לענין הסכם שיתוף ביניהם, המגדיר, מהו חלקו של כל אחד, מקל עליהם במגוון הבטים. כך, למשל, יהיה קל יותר למכור את הנכס  בעתיד, שכן הבנק שילווה משכנתא לקונה של אחד הבתים – יהיה רגוע, עת יראה הסכם כזה. גם שכן שאינו רוצה למכור את ביתו, אלא רק לקבל,למשל, הלוואה לצורך שיפוץ – גם הוא יקבל הלוואה כזו ביתר קלות. עם זאת, הענין מורכב יותר אם מבקשים לרשום הסכם כזה בטאבו, ולא רק להציגו כהסכמה "פרטית" בין השכנים עצמם.

מקרה מענין כזה הגיע אלינו השבוע, עת שלושה שכנים ב- "תלת", מתואמים ותומכים זה בזה, בקשו רישום דחוף של ההסכם ביניהם בטאבו, לגבי החלקה כולה – ששטחה 1.55 דונם. התברר, שבמקרה כזה, ואם שטח החלקה הכולל הוא יותר מ-1.5 דונם – נדרש אישור של רשויות המס, שאין פה "עסקת  מקרקעין". לנו ברור, שאין פה "עסקה" – אלא בסה"כ רישום "פנימי", אלא שעדין, אישור כזה נדרש לאור השטח, העובר את ה 1.5 דונם.

הגשנו בקשה דחופה לרשויות המס עם בקשה שלא "לשגע" אותנו בהליך מייגע בשל אותם 50 מ"ר עודפים: הרי ברור, שאף שכן לא מעביר ₪  אחד לרעהו… ואכן, גמישות ראויה לציון של פקידי המס שחררה אותנו מנטל זה ויכולנו  בקלות לגשת לטאבו, עם התשריט וההסכם הדרושים, ולרשום את הסכם השיתוף. הפתרון היה טוב "אד הוק", אך ברור שבעתיד, מוטב לתכנן רישום כזה מראש, ללא לחץ זמנים.

ךףךףד