שלטי הסבר והנצחה הם חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי, והישראלי בפרט. בכל פינה נדמה שישבה איזו דמות היסטורית, ומאחורי כל אבן נחשף סוד עתיק, אך לטקס ההנצחה שהתקיים השבוע בכיכר העלייה לא ניתן היה להישאר אדישים.

מדובר בטקס חניכת שלט ההנצחה לשיכון עולים, המתעד את סיפורם המרגש של 192 משפחות, שורדי שואה, שהיו הראשונים לאכלס המבנה ערב מלחמת העצמאות. הטקס התקיים בנוכחותם של ילידי השיכון דאז [היום בני 70 ומעלה], אשר שיחזרו את החיים בשיכון באמצעות קטעי סיפור ושירה אותנטיים, ויצרו בקרב הקהל תחושת הזדהות ואמפתיה יוצאת דופן.

את הטקס הנחתה דר חנה רוזנבאום-ארליכמן (חנהל'ה), בוגרת שיכון עולים והמטולוגית במקצועה, אשר ראתה את הטקס, בראש ובראשונה, כהזדמנות להביע תודה והוקרה לדור ההורים שורדי השואה שהגיע לדירות החדר של שיכון עולים, אותן תפס כ"ארמונות", ולמרות כל המחלות והטראומות הצליח לגדל דור לתפארת. בדבריה הזכירה גם את תרומתו הגדולה של מר שמואל ברוטמן, בוגר שיכון עולים, שבכתיבתו תרם רבות לזיכרון התקופה. 

צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העבריים, ובוגר "שיכון עולים" שנכח גם הוא בטקס, הזכיר בדבריו שבמקום בו נערך הטקס עמד גן הילדים של הגננת הנערצת מרים יונגמן ושבסמוך הייתה מערה גדולה מאד, אליה נמלטו האמהות והילדים בעת סכנה בזמן המלחמה, וקרא מספרו "זמן הלב" קטע שבו מתואר כאבם של בוגרי השיכון כאשר שם הרחוב בו גדלו, "רחוב העלייה" הוחלף לרחוב החורש בהמשך לרחוב החורש המקורי.

לטקס הוזמנה גם דר' לילך ברק, שנושא עבודת הדוקטורט שלה היה מר ליאופולד שן- ממקימיה של טבעון. דבריה המרתקים שפכו אור אודות סיפורו המקורי של השיכון שמרוב גלגוליו במשך השנים נשכח מזיכרון הציבור:

"טבעון, או בשמה הראשון 'בית שערים הצפונית', הוקמה כעיר גנים לבני המעמד הבינוני ורבים מבתיה נקנו ע"י יהודי אנגליה. בעת הקמתה כבר היה ברור כי שורדי שואה רבים ממחנות העקורים באירופה ובקפריסין מתעתדים להגיע לארץ. הסוכנות היהודית פנתה לשן בבקשה לבנות שיכונים זולים לעולים בטבעון. שן הסכים והשותפות מולידה את חברת 'נאות עולים'. בניית השיכונים החלה בקיץ 1947 ובתוך פחות משנה עמדו 12 שיכונים דו קומתיים, שכל אחד מהם הכיל 16   דירות בנות חדר אחד, שירותים ומטבח. הדירות הושכרו  לעולים החדשים, שורדי השואה, בעלות של 5.5 לא"י לחודש. 192 המשפחות שנכנסו לגור ב"שיכון עולים" היוו כמחצית מתושביה של טבעון כשפורצת מלחמת השחרור. בעת המלחמה הגברים גויסו  והנשים והילדים נותרו לבדם בשיכונים".

הטקס הסתיים בהסרת הלוט משלט ההנצחה לשיכון עולים ע"י שני בוגרי שיכון – ימי שוחט (שכטר) ודבורה ידיד-עם (מלמן) ובצילום קבוצתי של בוגרי שיכון עולים.

"אני רואה ערך וחשיבות רבה בשימור המורשת שלנו כאן בטבעון" אמר ראש המועצה, עידו גרינבלום, "אני מקווה שבדרך הזו נוכל לחבר גם את הדור הצעיר למה שהתרחש כאן בעבר. זאת הזדמנות להודות למנהל ההנדסי, למועצה לשימור אתרים, לשותפות מהנהלת המועצה וכל עובדי ועובדות המועצה על הסיוע בהפקת אירוע זה, שהיה מרגש ומיוחד".