מאת עו"ד ונוטריון, עידן גרושקובסקי

כבר אמרו חכמינו, "שלהי דקיטא קשים מקייטא" … אך לעיתים, דווקא מעשי האנשים הם המלהיטים ומכעיסים, ולא השמש הקופחת של סוף אוגוסט: לפני מספר שנים פנה אלינו לקוח חביב, לא צעיר, שבקש להכין יפוי כח מתמשך – בין הראשונים בישראל… הבחור צלול וחד, ללא רבב, וגם רופא שבדקו – אישר זאת. עפ"י יפוי הכח – מינה את הבן הגדול לעסוק בענייני הבריאות ואת הצעיר – לעסוק בענייני הכספים.  בחלוף הזמן, נאלצנו להפעיל את יפוי הכח, והבן הצעיר אכן שמר היטב על נכסי האב: השכירם, שידרגם ומיקסם הרווחים. והנה… עינו של האח הבכור צרה בהצלחת אחיו, והוא בקש לקבל את תפקידו של האח הצעיר, בדרך של בקשה לבית המשפט למנותו (את הבכור) – כאפוטרופוס לאב, כלומר, בקשה לביטול הכח שנתן האב לבן הצעיר, על בסיס יפוי הכח המתמשך.

זו טענה לא נכונה, מקוממת וחסרת בסיס: הרי ראינו, במו עינינו, ובגיבוי רפואי, שהאב היה כשיר לאמר את רצונו, עת חתם על יפוי הכח המתמשך. המלצנו לבן הצעיר להתנגד לבקשת האח הבכור, על בסיס פסקי דין שנתנו בעבר, במקרים דומים, שדחו בקשות כגון אלו.

גם בעת שמנצחים בתיק, כפי שברור שיהיה כאן, עדין, המאבק מצריך משאבים רבים, הקשר בין האחים מתעכר ומתכער, וחבל, אך ברור שאין מקום לאפשר לבן הבריון, המכזב, והלא הגון, לקבל את התפקיד החשוב – יהיה בכך כדי לקעקע רצון האב ולפגוע בתפקוד המעולה של הבן הצעיר, למען ועבור האב החסוי, ולכך – הבן הצעיר לא יתן יד.