פעילי זכויות בעלי חיים ביקנעם: "למרות תקציב ייעודי, העירייה לא עושה מספיק מבצעים לעיקור וסירוס חתולי רחוב"; "רק 250 מבצעי עיקור נעשו בשנת 2021 נתון נמוך מאוד ביחס לרשויות אחרות בסביבה"
חבר מועצת העיר ירון חן בהצעה לסדר: לקדם תוכנית חומש שתכלול תקציב ייעודי וטיפול רוחבי בבעיית חתולי הרחוב  

לרותי (שם בדוי) תושבת יקנעם כבר נמאס מהמצב בו היא צריכה להתעמת כל בוקר עם השכנים שלה בבניין על צלחת האוכל וקופסת המים שהיא מניחה בצד הדרך ביציאה מהבניין לכיוון הרחוב. "יש לי שכנים שהם אנטי חתולים וכל פעם רבים איתי שהחתולים עושים לכלוך ריח וצואה" אמרה השבוע בייאוש.
כבר 14 שנים שהיא מאכילה חתולים בעיר, רצה אחרי וטרינרים ומוציאה כספים מכיסה עבור מזון וחיסונים.  הסיפור של רותי הוא סיפורם של פעילי זכויות בע"ח בעיר וקהילת מאכילי החתולים ביקנעם, קהילה המוערכת בכמאות תושבים המפוזרים ברחבי העיר ונמצאת על סף ייאוש וקריסה כלכלית, נוכח  אזלת היד של העירייה בנושא והתחושה שלאיש לא אכפת.
על פי נתוני הקהילה, בשנת 2021 ביצעה עיריית יקנעם באמצעות השירות הווטרינרי, רק 250 פעולות של עיקור וסירוס לחתולי הרחוב בעיר, נתון זהה לשנה הקודמת. ביחס לשנת 2019  חלה ירידה במבצעי העיקור אז ביצעה העירייה 350 מבצעי עיקור וסירוס.
במכתב ששגרה לאחרונה עמותת 'תנו לחיות לחיות' לראש עיריית יקנעם סימון אלפסי, נטען כי העירייה לא מבצעת מספיק עיקורים וסירוסים של חתולי רחוב, למרות קיומו של תקציב ייעודי לכך. "ממידע שהגיע לידינו עולה כי הרשות המקומית אינה מבצעת עיקורים וסירוסים של חתולי קהילה וכלבים משוטטים בתחומה, וזאת למרות קיומו של תקציב תמיכה ייעודי לרשויות שהוקצה לטובת הנושא.." כתבה מנכ"לית העמותה יעל ארקין בפתח המכתב, ואף שלחה רמז לעירייה לטפל בנושא "יצוין כי רשויות מקומיות רבות פועלות במרץ בנושא ועורכות מידי שנה, מבצעים רחבי היקף לעיקור וסירוס חתולי קהילה וכלבים משוטטים, מתוך הבנת התועלת הרבה בכך הן לבע"ח והן לתושבים".
גם חבר מועצת העיר ירון חן נרתם לנושא, ובעקבות פניות רבות שהגיעו אליו הניח השבוע על שולחן מועצת העיר, הצעה לסדר הקוראת לעירייה להציג תכנית חומש לטיפול בבעיית חתולי הרחוב ולהקצות תקציב ייעודי לכך.
לדברי חן החתולים מתרבים ואיתם מתרבות גם הבעיות של תושבי העיר. "החתולים ממליטים בשטחים פרטיים וציבוריים, חצרות של תושבים, גינות משחקים, מקלטים, מוסדות חינוך, מבני תעשיה ועוד. הם גורמים גם לסכסוכי שכנים בעד ונגד האכלה וטיפול בחתולים, מטרדי ריח, צואה ופגיעה בחזות העיר. כל המצב הזה מוביל לפגיעה בבעלי חיים, פגיעה בסביבה ופגיעה ביחסי השכנות בין התושבים בעיר וניתן למנוע את זה. ואגב אם יש תקציב אז לאן הולך הכסף ??". חברי קהילת מאכילי החתולים מותחים ביקורת חריפה על תפקוד מערך השירות הווטרינרי שלדבריהם לא מתפקד כבר זמן רב. "לא יכול להיות שיש תקציב אבל בפועל רק 250 מבצעי עיקור וסירוס נעשו. משהו כאן לא עובד" אמרו. הם גם מציינים את חשיבות התרומה של מבצעי עיקור וסירוס לו היו נעשים בהיקף רחב יותר: פחות המלטות בשטחים פרטיים וציבוריים כמו מקלטים, בתי ספר וכיוצב', פחות סכסוכי שכנים מיותרים ומטרדי ריח בחצרות, פחות פגיעה בחזות העיר והקלה בהוצאות הכספיות עבור חיסונים ומזון.
במסמך עקרונות שגיבשו חברי הקבוצה, הם דורשים מעיריית יקנעם, לאמץ תכנית חומש שתכלול סירוס ועיקור כ-1500 חתולים כל שנה ולאחר מכן כ-500 חתולים באופן שוטף, מענה לטיפול בחתולי קהילה פצועים/חולים בסבסוד עירוני, הקמות תחנות האכלה מסודרות בעיקר בשכונות בהן ומעל הכל שיפור השירות במערך הווטרינרי, זמינות ושיתוף חברי הקהילה במבצעי עיקור וסירוס. ורותי ? בינתיים עדיין ממשיכה מידי בבוקר לטפל בחתולי הרחוב שלה.

מעיריית יקנעם נמסר בתגובה: "טענות חסרות בסיס ולו בגלל העובדה שרק ב: 3-4 השנים האחרונות דאגה העירייה לעיקורם ולסירוסם של למעלה מ- 2500 חתולי רחוב ברחבי העיר.

עלות עיקור וסירוס כל חתול היא יקרה מאוד ועומדת על כ-230₪  לכל חתול, ובעירייה נערכים כל שנה לעקר ולסרס בין 250 ל – 500 חתולים, כולל מתן חיסון לכלבת, כאשר רוב המימון הינו מכספי העירייה.

עיריית יקנעם דואגת לבעלי חיים בכלל, ולכלבים וחתולים בפרט. העיריה הציבה ברחבי העיר עמדות האכלה לחתולים, והיא תמשיך להוביל מבצעי עיקור וסירוס לחתולי רחוב בעיר".