אושר לאומי רצוף, בלתי מוסבר לזרים שאותו סיכמה משפחת גואילי במילים "הגאווה יותר חזקה מהעצב…". רן גויאלי ז"ל – גיבור ישראל הושב הביתה לאחר מבצע "לב אמיץ" בו השתתפו כוחות ביטחון רבים וזה יותר מכל ממחיש את ההקרבה, שהאומה הזו ערכית עושה נוכח השבת הבנים הביתה. 843 ימים, 20,232 שעות זה הזמן מהיום הארור ההוא ועד השבת אחרון החטופים למשפחתו ולעם ישראל. הרגע הזה הוא אחד הרגעים המזוקקים ביותר בהתרגשות הלאומית ובו לא נותרה עין יבשה. אירוע מעורר גאווה לאומית, מאות ואלפים של חיילים, שוטרים, אנשי שב"כ וכל ייתר זרועות הביטחון בראשות הרמטכ"ל פוצחים בשירת התקווה  כשלרגליהם ארונו של רני ז"ל עטוף בכחול לבן שלנו, על האדמה הארורה בעזה. בהמשך החיילים בשירת "אני מאמין" שכתב הרמב"ם זהו בהחלט רגע שמאפשר לזקוף קומה להישיר מבט ולומר כמו משפחת גואילי "עם ישראל חי". מטרת המלחמה העליונה והחשובה ביותר הגיע לסיומה וזהו הישג בלתי נתפס, שמבטא נחישות לאומית נוכח מצוות ושבו בנים. הבוקר נפתחה אחת מתוכניות הרדיו בשיר "דופק על דלתי מרום…" ( Knockin’ on Heaven’s Door” של בוב דילן) על פי בקשת משפחת גואילי הוא חלק מהביטוי לאצילות הנפש הלאומית של המשפחה המיוחדת הזו. בזה אחר זה בני המשפחה בהודעה לתקשורת סיימו את הדברים בהודיה לכל העוסקים במלאכה ובהלל ושבח לעם ישראל. אנחנו ראינו בכך חובה מוסרית ערכית יהודית והם באצילות השיבו "רני שלנו הראשון להיכנס והאחרון לצאת כי זה רני, לא משאיר אף אחד מאחור…" והמשיכו ב"עם ישראל חי". השבתו של רני הביתה היא הביטוי לאתוס הלאומי היהודי מאז הבאתו של יוסף לקבורה בישראל ועד היום עם השבתו של רני ז"ל. זהו עוד סיפור שיסופר באגדת תולדות העם היהודי לדורותיו. כעת משמטרת המלחמה הזו הושגה כולנו מחויבים בהרגעת הנפש האישית והלאומית וההנהגה מחויבת בעמידה איתנה ובמלוא הנחישות נוכח מטרות המלחמה הנוספות ובראשן פירוק החמאס ותשתיות הטרור שנבנו ברצועה ועד פירוז הרצועה מנשק. אל לנו להניח, שהדברים יקרו כי מועצת השלום תאכוף זאת. ההיערכות הצבאית חייבת להימשך עד עמידה במטרות הללו וככל שהחמאס ינסה להתל בנו ובמועצת השלום חובתנו לפעול בכל האמצעים. כעת משנסגר המעגל, בכך שאין עוד ישראלים חטופים על אדמת עזה הארורה, ראוי שנעסוק בטיפול ב"פצע" הלאומי ויחד עם המטרות הללו החובה המוסרית היא לבצע חקר אמת על המלחמה הזו וכל השנים שקדמו לה בכדי להיערך טוב יותר ומלוכד יותר לעתיד הלאומי שלנו כאן.

מכונת המלחמה האמריקאית נחושה מתמיד ממשיכה בצבירת כוחות שממחישות עד כמה האיש – דונלנד טראמפ רציני במילותיו ובכוונותיו כלפי ההנהגה האיראנית. הוא הבטיח לעם האיראני ובהתאמה קיבל הבטחה מהשלטונות האיראנים שהם לא יפגעו בהם, אך העדויות מלמדות על מספרים חסרי תקדים של מוחים שנטבחו על ידי  משמרות המהפכה והגופים השונים שם וכמובן מספרים גדולים מאוד של הוצאות להורג. ההתנהלות הזו מותירה בפני נשיא ארה"ב אחת משתי אופציות או שהשלטונות שם ירדו על הברכיים והתחננו לנפשם ובעיקר להמשך שלטונם וזאת דרך מו"מ שתוצאותיו יוכתבו על ידי טראמפ. האופציה השנייה היא פעולה צבאית בלתי מתפשרת כפי שהבטיח הנשיא למוחים. כך או כך ברור הוא שהשלטונות האיראנים נמצאים בנקודת שפל היסטורית והפוטנציאל למהפכה באיראן הוא יותר משמעותי מאז המהפכה השיעית. חששות רבים עולים על ידי מדינות המזה"ת בתוכם בעיקר מדינות המפרץ מכך שמהלך צבאי יביא את האזור לכאוס שיפגע בהן ולמלחמה שסופה לא ברור כלל. על כן מדינות אלו מנסות בכל דרך לתווך בין הצדדים ולהימנע ממהלכים צבאיים. הנשיא האיראני כהרגלו ממשיך באיומים ועל פני השטח ניראה כי הוא מנסה להעביר מסרים של נחישות, אך מתחת לפני השטח, והוא שם עמוק מתחת, ניראה כי השלטון האיראני מבין את מצבו העגום וינסה בכל דרך להגיע להסכמות, שבעיקר יאפשרו לו לשרוד בשלטון ולתת לו זמן עד יעבור זעמו או זמנו של המנהיג האמריקאי.

ידידיי ורעיי,  כולנו רקמה אנושית אחת והשבתו של רס"ל רני גואילי ז"ל זיקקה לנו את העוצמה הלאומית ואת הגאווה שנפגעה באותו יום ארור. נדרשת מכולנו מידה רבה של לכידות בכדי לעמוד במטרות המלחמה הנוספות ולהיות ערוכים נוכח איומי חמינאי והקיצוניים השיעים.

רני גואילי ז"ל – נוח על משכבך גיבור לאומי שלנו ואתם משפחת גואילי הביטוי המזוקק ביותר לאצילות נפש לאומית, מן השמיים תנוחמו!