בתאריך ה – 5/3/2025 הוענקו דרגות רב אלוף לאיל זמיר לאחר שממשלת ישראל אישרה את המלצת שר הביטחון – ישראל כץ ויחד עם כניסתו לתפקיד הציפיה של הממשלה הייתה, שזמיר יבצע את המשימות באופן נחרץ יותר, מהיר יותר וללא עוררין על החלטות הממשלה. בהתאם לכך יצא לדרך מבצע "מרכבות גדעון", תקיפת איראן – "עם כלביא", מדיניות התקיפה בלבנון התעצמה והממשלה הימנית התנהלה בתחושה שיש פה משהו אחר. כבר בתחילת דרכו סידר זמיר את מטרות המלחמה באופן שונה מהממשלה וקבע את השבת החטופים כראשון בסדר העדיפות, דבר שהכעיס את מקבלי ההחלטות, אך אלו המשיכו להצהיר על חיסול החמאס והוא בשלו הוויכוח לא יצא מפרופורציות. לפני כשבוע התכנס הקבינט לאחר מספר חודשים ולאחר כישלון המו"מ לשחרור החטופים ושם כבר ראינו יחס שונה מהותית כלפי הרמטכ"ל והצבא. לא אחר מאשר ראש הממשלה, שהוביל למינוי זמיר, מוביל "התקפה" חזיתית מול הרמטכ"ל באמירות ברורות "אנחנו מדינה שיש לה צבא ולא צבא שיש לו מדינה", "הקבינט יכריע כיצד המערכה בעזה תימשך…" ובהתאם לכך ועוד אמירות יצא מתקפה בלתי נשלטת של מקורבי נתניהו – יאיר הבן בציוץ פרוע, שרה שחזרה שוב ואמרה "אמרתי לא למנות אותו…". בהמשך ייתר השרים – סמוטריץ  שעל רקע זה אומר שכנראה לביבי אין את המנהיגות הנחושה להכריע בעזה, בן גביר, רגב ועוד. אתמול הגדיל השר כץ שהוא חלק מ"התזמורת" לחתוך את החלטות הרמטכ"ל ולהודיע שכל דיון השיבוצים שזמיר ביצע יחד עם פורום המטכ"ל לא מאושר ובכך הפקיע סמכויות מהרמטכ"ל. זמיר שהגיע ללשכת השר נדחה בטענה שהשר עסוק ובשבועיים הקרובים אין לו זמן לעסוק בסוגיה הזו וכשיעסוק הוא מבקש להציג בפניו את כל המועמדים שהוצגו בדיון שיבוצים ובמילים אחרות הוא רוצה להראות לזמיר מי "בעל הבית" .הוויכוח ביניהם מתמקד כרגע על לכאורה עניין שולי,-מינויים, שכולו בסמכות הרמטכ"ל והמטה הכללי ולא בענייני התמרון בעזה, האיום האיראני, חוק הגיוס או המהלך המהפכני שמתרחש בלבנון. להערכתי בחרו השניים אם בתיאום או לא להתקוטט בתקשורת  על סוגיה שולית לכאורה ולא על סוגיה מהותית מכיוון שבסוגיה זו אפשר להתווכח מבלי לשבור את הכלים והשר יכול בקלות לדחות את הרמטכ"ל בשבועיים מכיוון שהמינויים נכנסים לתוקף רק בעוד שנה. בכל מקרה הרמטכ"ל זמיר נמצא עם הגב לקיר תחת מתקפה בלתי נשלטת, שעל פיו מנוהלת ומתודרכת ישר מלשכתו של נתניהו ונראה ש"קרב" כיפופי הידיים מנסה להוכיח לרמטכ"ל מי כאן הבוס!. מתוך כאן ברור מי המפסידים ומי המרווחים, אנו כעם בהפסד, המדינה עוסקת במלחמה פנימית שמחלישה את הצבא ואת מערכת הביטחון ועוד ואלו שידם על העליונה הם אויבינו ובעיקר החמאס שמנצל זאת ללחץ, התקשורת שאוהבת כותרות מסוג זה והעולם שדרך הוויכוח הפנימי מגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל. זה הזמן למבוגר אחראי שיהפוך את כיפופי הידיים ללחיצות ידיים ולתיאומים קצת יותר איכותיים ורציניים בין הדרגים ובעיקר בעת משבר בטחוני מתמשך. לרגע היה ניראה שכץ הוא המבוגר האחראי או אוליי הנגבי, אך משאלו לא אז רצוי ונכון שביבי יפגין את המנהיגות הראויה וידאג שהידיים יהיו שלובות. עם זאת ישנה אפשרות שהמשבר הוא "מלאכותי" ומתואם וכזה שמסתיר כוונות סמויות וכל תכליתו למשוך את תשומת הלב למקומות אחרים. בעת הזו אפילו סערת ה"מנעולים" במשרד המשפטים ניראת שולית וכזו שלא ראויי לעסוק בה.

ידידיי ורעיי אי אפשר להמשיך ולהעמיס עלינו משברים בטח שלא בעת משבר ביטחוני מתמשך וקצת יותר רצינות מתבקשת מהצמרת הביטחונית של המדינה בעת הזו, אחרת המחיר יהיה כבד לכולנו.