אתם ידעתם שיש כזה דבר מנהל סדר? כמו מנהל אירועים אבל של סדר? אני לא ידעתי והשנה הבנתי עד כמה דבר כזה משדרג את סדר פסח. לא, אני לא מתכוונת לזה שאצלו מתארחים והוא המבוגר האחראי. אני מדברת על מנהל סדר אמיתי. זה שמנהל את קריאת ההגדה סביב השולחן. הוא למעשה דואג שנגיע למטרה שלשמה […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- שולחן ערוך ארוך
אתם ידעתם שיש כזה דבר מנהל סדר? כמו מנהל אירועים אבל של סדר? אני לא ידעתי והשנה הבנתי עד כמה דבר כזה משדרג את סדר פסח. לא, אני לא מתכוונת לזה שאצלו מתארחים והוא המבוגר האחראי. אני מדברת על מנהל סדר אמיתי. זה שמנהל את קריאת ההגדה סביב השולחן. הוא למעשה דואג שנגיע למטרה שלשמה התכנסנו, שולחן עורך, ושנהיה הכי יעילים בדרך. בזמן שאחד קורא בהגדה הוא כבר מכריז על שמו של השני, כדי שיהיה רצף.
בתור אחת שמתחילת קריאת ההגדה בודקת כמה עוד נשאר עד האוכל, תפקיד מנהל הסדר מאוד משמעותי וקריטי בעיני. בלעדיו, נשאר עד אור הבוקר, רעבים וחלשים.
תוך כדי שהוא מכריז את רשימת הקוראים, הוא גם בוחן את המקריאים הפוטנציאלים. מי קורא רהוט והכי חשוב, מהר. כמו כוכב נולד, ככה מקריא נולד. בהתחלה כולם מקבלים הזדמנות, אבל לאט לאט הוא מנפה ונשארים רק אלה שקוראים רהוט ובעיקר מהר. הרבה פעמים, אני מגיעה לגמר, כי אני מהירה. זה נשאר לי מהתקופה שהילדים רצו כמה סיפורים כל ערב ואת הכי ארוכים, אז למדתי לקרוא מהר וקצת לדלג. הילדים שלי גילו מאוחר מאוד, שבסיפור תירס חם היו הרבה יותר ילדים בתהלוכה מאשר אלה שהקראתי. כי מה יש לחדש ולקרוא בכל עמוד, תירס חם בים בם בם? הם הבינו די מהר שכולם שמחים, עליזים ושרים. אז קרה שקידמתי את הסיפור. אבל אתם מסיטים אותי מהעיקר…
אם בליל הסדר עסקינן ומה נשתנה בו, אז בכל הלילות אני אמא מפרגנת ותומכת, חוץ מבליל הסדר. אם ביומיום אני דוחפת שיהיו שותפים פעילים ויקראו, בליל הסדר לא. כי ילדיי קוראים מאוד יפה, אבל בינינו, לאט. טוב עוד אין להם מיומנות של אמא.
אז מה אם בכיתה א' דחפתי שיקראו והתלהבתי שהם מזהים אותיות, זה עבר לי.
לא נורא, הם יתאמנו כל השנה ואם ישתפרו אדאג שיקריאו יותר. בינתיים אמא רעבה.
ואם מדברים על פסח… כמו שיש את זה שאינו יודע לשאול, אני מבקשת להוסיף להגדה את זה שאינו יודע לשתוק. אנצל את הפייס שהוא מאוד אינטימי, כדי לומר לבתי משהו. כשכל אחת מספרת כמה היא עבדה קשה לקראת הפסח, צחצחה, שטפה, מירקה, ניקתה, פירקה, החליפה והרכיבה, זה לא טוב לספר שאני לא משתגעת עם ניקיונות. את חושבת שאת מחמיאה לי? אז מתוקה שלי, לנקות מעט לקראת הפסח, זאת לא מחמאה. עדיף היה שתביני שלומר שאמא שלך מנצנצת בעניין פסח, זה לא משהו שאומרים ברבים. וחוץ מזה, את רוצה שאני אתן לך מברשת שיניים שתנקי בין החריצים של המרצפות כמו שסבתא היתה נותנת לאחים שלי ולי לפני הפסח? פלא שעד היום אחותי ואני מרגישות שיצאנו מעבדות לחירות? אז אני יודעת שהתכוונת להחמיא, אבל בכל מה שקשור לפסח ולי, אין מקום למחמאה.
וברוח חג הפסח שתי קושיות:
1. כיצד שלומי אוהב לנסוע עם מיכל הדלק שלו?
א. מלא עד אפס מקום
ב. חצי מלא
ג. שלומי אוהב לנסוע על אדי דלק
2. מדוע שלומי אוהב לנסוע על אדי דלק?
א. כי הוא דואג שיגנבו לו את הרכב ואז קצת חבל למלא
ב. כי הוא מתכוון למכור את הרכב ואז ממש חבל למלא
ג. כי זה מלחיץ אותי לנהוג ככה ואני ממעטת לנסוע ברכב שלו ואז יש סיבה טובה למה לא למלא
כל התשובות נכונות
כתיבת תגובה