הנה אנו שוב בפתחה של השנה היהודית החדשה וכמו לרובנו זו עת לסכם בהתבוננות אישית, חברתית ולאומית על המעשה והיצירה שמאחורינו וזאת מתוך רצון לעשיית טוב יותר, מתפתח, מתחדש ואיכותי יותר. על פי ההלכה זהו יום הדין בו הקדוש ברוך דן אותנו על מעשינו ומכריע באשר לגורלנו, ההחלטות נחתמות ביום הכיפורים וכולנו נזכה לדין לכף של זכות ואכן לכל אחד מאיתנו זכויות רבות ולכולנו גם יחד זכות גדולה. יחד עם זאת אנו צריכים לשפוט עצמנו בביקורתיות עצמית אישית, ארגונית ולאומית מתוך כוונה לעשות נכון יותר וטוב יותר בעיקר בכל התחום שבין הבריות.  זכויות רבות לנו ובהן אנו חייבים להתבונן, לעסוק ולחזק ועל כך חייבים אנו גם להודות:

על הזכות להיות יהודי בעל ערכים לאומיים מחברים ומהווים מגדלור אוניברסלי

על הזכות להיות עם חופשי בארצנו לאחר 2000 שנות גלות.

על הזכות להיות חלק ממשפחת העמים ובמידה רבה להוות בתחומים רבים מודל לחיקויי והערצה.

על הזכות והיכולת להגן על עצמנו בכוחות עצמנו ולעמוד איתן נוכח צוררים שמבקשים להשמידנו.

על הזכות להוביל במחקר, במדע, בטכנולוגיה העולמית ולפרוץ גבולות לקידמה האנושית.

על הזכות להיות ציוני ולשמור בקנאות על האתוס היהודי והישראלי מתוך בחירה ערכית.

על הזכות להיות חלק מעם עם מסורת ומורשת מופלאה שפועל לשמרה ומבקש לראות את עתידה.

על הזכות להתפלל עשרות פעמים ביום כעם ולברך בברכת "עושה שלום…" מתוך כמיהה לאומית ואנושית לכך.

על הזכות להיות חלק מרב גוניות חברתית לאחר שנות גלות ולהכיר בשונה, באחר ובמורכבות שבתוכנו.

על הזכות להמשך קיבוץ הגלויות ובניין הארץ וליצור מרבד אנושי מרתק.

על הזכות כאדם לראות את היותר והמלא שסיבבנו.

על הגאווה הלאומית במכביה, בעשיה ובקידמה.

על הזבת , חלב ודבש.

עם זאת חובתינו לראות גם הדורש ביקורת על מעשינו:

על פוליטיקה רדודה ומעגל בחירות אינסופי.

על יותר פילוגים מאיחודים

על פחות סובלנות ויותר התפרצות

על יותר אלימות  ופחות הידברות

על שיימינג בכל טיימינג

על יותר יוקר ופחות במקרר

על חוסר הכבוד לרך, לבגיר ובעיקר לקשיש.

אבל בסופו של יום יש בנו יותר זכויות ששמות אותנו כעם עם גאווה לאומית ועם הובלה עולמית בהיבטים ערכיים ומוסריים ותמיד חובה עלינו לתקן את הפחות והחסר בכדי שנמשיך בחזה נפוח ומורם לצעוד קדימה.

בברכת שנה טובה ומתוקה, שנה של ביטחון, שגשוג והצלחה, שנה של נטיעה, פריחה והתחדשות, שנה בא השאיפות הלאומיות שלנו כעם ימשיכו להתממש לקראת חזון ה"עושה שלום עלינו…", שנה שנדע יותר לחבר ולשים את הפלוגתא, הפלגנות והפילוג במקום הראויי להם ונעסוק בחברותא, חיבור וחברים.

ידידיי ורעיי בברכת "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה"