הפוליטיקה בישראל ממשיכה לתסוס ובעיקר רגע לפני הבחירות ואלו הפוליטיקאים כאילו להם אין מדינה ועם שצריך לעבוד למענו. כבר מאז הבחירות הראשונות ברצף הבחירות של השנתיים האחרונות והם עסוקים בעצמם ובאתגר ההישרדות האישית שלהם והציבור כאילו לא קיים ואם כן אז "נא לא להפריע עכשיו". שנתיים בהם המדינה "משותקת" מהחלטות ארוכות טווח ומהתנהלות פוליטית סבירה, ממשלת מעבר אינה לגיטימית לצורך קבלת החלטות משמעותיות, ראו את הויכוח על מינויי הרמטכ"ל ובצדק. בכל מקרה אנו ממשיכים לראות את ארגון הכוחות והעצמתם או החלשתם באופן יומיומי ולעיתים ניראה כי הטריקים, השטיקים, הקומבינות, מחירות החיסול וקניית קולות היא משהו שלא ניתן בלעדיו לקיים פוליטיקה. את השבוע פתחנו בחיבור גדי איזקונט – אקס רמטכ"ל נוסף לבני גנץ וגדעון סער ויחד הם יובילו את ה"מחנה הממלכתי" וינסו להיות שובר השיויון או המושג החדש במילון המונחים הפוליטי הישראלי – ה"גיים צינג'ר" לסבב הנוכחי. בכל מקרה החיבור הזה הוא בהחלט מעניין ויכול ליצור מפלגת מרכז משמעותית שיכולה להיות מכריעה בהרכבת הממשלה הבאה.  הייתי מזהיר את גדי ממארב פוליטי מהחלק הימני של הממלכתיים – סער ואלקין – "שועלי פוליטיקה", שלא יוותרו בקלות. לאלו נוסף מאידך הפירוק הפוליטי של בן גביר וסמוטריץ, יש המייחסים לפירוק/ פיצוץ הזה כ"ניסויי כלים" כ"בלון" לצורך בדיקה של כדאיות המהלך. מפלגת מרץ שמנסה לשמור על תדמית נקיה מגלה לנו פעמים רבות כי גם שם הפוליטיקה חיה ובועטת ואפילו לא פחות טוב מהאחרים. השבוע נחשפנו להצטרפות של כ 1500 מתפקדים בדואים במהלך השבועות האחרונים ומבדיקה מעמיקה מסתבר שהיה מי שמימן את הצטרפותם בכדי להשפיע לטובת גולן בבחירות לראש המפלגה. אז כן גם שם ישנם טריקים, שטיקים ורשימות חיסול מתקדמות. בכל מקרה הימים מלמדים כי אנו בשלבים מאוד מתקדמים של מאבקי הכוח לקראת סגירת הרשימות.

ידידיי ורעיי צר לכולנו, שאנו לא הסיפור בבחירות לכנסת ואלו – הפוליטקאים משחקים את משחקם כאילו אין צרות, אין עם ואין בעיות בחלקת האלוהים הקטנה שלנו ואנחנו כן אנחנו משתפים פעולה באופן קבוע ולעיתים ניראה כי ענף הספורט הלאומי הזה השתלט עלינו וימשיך להיות הספורט המוביל במדליות והישגים.