מעצר של איש טרור יהיה בכיר ככל שיהיה אסור שיהיה בו שיקול של מה יהיו ההשלכות וכיצד תיהיה התגובה של ארגון הטרור. בשבוע שעבר נעצר הבכיר בארגון בג'יהאד האיסלאמי ביהודה ושומרון ובהתאמה החל הארגון במסע הפחדה, שגרם לתושבי הדרום להגבלות ממשיות בחיי השיגרה וצה"ל לאור ההתראות סגר צירים, הגביל תנועה, חסם מעברים ועוד בכדי לצמצם את אופציית המטרות. עברו ימים של פחד והסתגרות בדרום עם העברת מסרים, אך ללא הועיל וההחלטה של ישראל היתה לעבור ממגננה למתקפה ולקחת את היוזמה ההתקפית לידיים. בהתאם לכך מערכת הביטחון פתחה במתקפת מנע משמעותית ולקחה את היוזמה לפתיחת המערכה, על מנת להשיב את השקט לתושבי הדרום. אגב מתקפות מנע בעבר היו חלק מהדוקטרינה הצבאית לפעולה הבולטת שבהם הייתה מלחמת ששת הימים ומתקפה זו הובילה להכרעה מהירה עם הישגים מרשימים לצה"ל. גם כאן לקיחת היוזמה הוכיחה שוב חשיבותה ואת התוצאות שהיא מביאה. למערכת הביטחון יש את כל היתרונות בידיים – מודיעין מדוייק בכל הרמות, מערכות נשק מתקדמות, כוחות מצויינים – ביבשה, באויר ובים, ועוד יתרונות מגוונים כך שאין סיבה לא להוביל ולקחת את היוזמה כאשר הטרוריסטים מאיימים ומשביתים שגרת חיים של חבל ארץ שלם. כעת כולם מתהדרים בהישגים ממבצע "עלות השחר" ובצדק ובהחלט ניתן לומר באופן מובהק כי המבצע יצר הרתעה לגורמי הטרור ופגע במטרות רבות לרבות פגיעה אנושה בשרשרת הפיקוד הבכירה של הג'יהאד האסלאמי. לא ניתן לאפשר לטרוריסטים לקבוע את סדר היום של תושבי מדינת ישראל וכאשר זה קורה אין מנוס מלקיחת יוזמה לידיים ונקיטת פעולות מתוחכמות שיפגעו במאיימים באופן ברור וחד משמעי. בהחלט ניתן לומר שהמבצע הבליט תיאום מרשים בין הדרגים במערכת הביטחון – בין האוגדה, הפיקוד, חיל האויר, היבשה, הים והמטכ"ל ובין צה"ל לשב"כ ולייתר גורמי הביטחון הגלויים והסמויים, בלט לחיוב התיאום המרשים בין הדרגים המבצעים לבין הדרג הפוליטי, וכאן המקום לומר שניסיונו של שר הביטחון – בני גנץ בלט בשטח בעיקר במתן הנחיות ברורות לדרג הביצועי וחופש פעולה בשטח ובהתאמה גם ראש הממשלה והקבינט גיבו והנחו נכון את הדרג הביצועי. בולט לא פחות היתה רתימת התקשורת באופן מדוייק למבצע ולאורך כל הדרך התקשורת פעלה באופן נכון, בתיאום, בשיתוף עם דובר צה"ל ובאחריות בעיניי זה מפתיע ואפילו במידה מסויימת מדיי והשאלה שעולה היא –  הייתכן שלתקשורת יש אג'נדה עם הקשרים פוליטיים, כן אנחנו רגע לפני בחירות, ואוליי חוסר "ההתקפה" התקשורתית הוא עניין של מי יושב כעת בכיסא. ראינו מבצעים משמעותיים בעבר בהם התקשורת עסקה רבות "במתקפה" על הדרג הפוליטי ובאופן קבלת ההחלטות שם. רק לצורך התזכורת בעבר נשאלה השאלה האם 1000 ויותר טילים על ישובי ישראל זה הישג? ובפעם הזו פחות עסקו במספר הטילים.

השבוע זכינו לחגיגה דמוקרטית מצד שתי המפלגות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל – מפלגת העבודה ומפלגת הליכוד. בהחלט אלו המפלגות היחידות בהן אנו זוכים לחגיגה דמוקרטית של בחירה חופשית של הרשימה ובהתאמה אנו רואים את התוצאות על פי רצון המתפקד/הבוחר.  נכון שמתנהלים "דילים" וישנן רשימות "שחורות" ו " לבנות", ועסקאות פוליטיות עם שמור לי ואשמור לך ותן לי ותקבל ועוד, אבל זהו בדיוק ה"משחק" הפוליטי ובמגרש הזה צריכים לשחק נכון כל השחקנים. ראינו תוצאות מפתיעות ברשימות, איך בכירים מאוד עוברים לכסאות האחוריים ואפילו למקומות הלא ריאליים ומנגד איך רוח רעננה וצעירה עולה למקומות ריאליים בהרכב. שאפו למפלגות האלו והלוואי וכל ייתר המפלגות היו מתנהלות באופן כזה ולא על ידי ועדה מסדרת שקובעת מי יהיה ובאיזה מקום ולרוב השיקולים הם פרסונליים. בכל מקרה ברור לכל שהמערכת הפוליטית מעלה את המעלות בדרך ל"נקודת הרתיחה" הפוליטית ובהחלט בימים ובשבועות הקרובים התמונה תיהיה ברורה יותר באשר למי המפלגות שרצות, מה האיחודים שקורים, מי החברים ברשימות ואוליי גם נזכה לראות מה הדרך, מה המצע ומהו החזון של כל קבוצה.

ידידי ורעיי פעמים רבות נאמר "תנו לצה"ל לנצח…" והדרך לכך היא אופן ההתנהלות הנכון בין הדרגים בעיקר הפוליטי והצבאי. המטרות חייבות להיות ברורות, ההישגים צריכים לקבל הגדרה ברורה ובמידה רבה היוזמה חייבת להיות בידינו. אסור לנו לתת לקבוצות טרור פורעות להשפיע על שגרת חיינו ובמידה וכן המכה צריכה להיות אנושה. יחד עם זאת "קול השופר" התקשורתי צריך שישמור על אוביקטיביות ולא על עמדה פוליטית.