בימים אלו הממשלה והקואליציה עומדים בפני האתגר הראשון במעלה, אתגר שמגיע לנקודת שיא של עבודה רציפה מיום הקמת ההרכב הנוכחי והוא אישור תקציב המדינה. ההתרגשות במסדרונות שם מגיעה לנקודת שיא וההנחה כעת כי התקציב יאושר ויעבור במרתון ההצבעות עוד השבוע או לכל המאוחר בתחילת שבוע הבא. במידה והתקציב לא יאושר עד אמצע חודש נובמבר אז למעשה הכנסת תתפזר ונחזור לממשלת מעבר ולמערכת בחירות נוספת. ברור לפוליטיקאים ולפקידי הממשלה ופקידי השלטון המקומי מה המשמעות של התנהלות ללא תקציב מדינה מאושר כחוק במשך השנים האחרונות, אך לתושב ה"קטן" וה"שקוף" הנושא לא ברור כלל וכלל.  התנהלות לאומית ללא תקציב מדינה משמעותה הרת אסון לפרוייקטים לאומיים משמעותיים וארוכי טווח בתחומי הבטחון, הפיתוח, התשתיות, כמו כן עצירת מיזמים חברתיים לאומיים בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות ובכלל הקהילה, בנוסף תקציבים שוטפים לרשויות המקומיות נעצרות או מתוקצבות ללא התאמת הצרכים ואז בהכרח טיפול בעוני, בנזקקים, במעונות נוער בסיכון וכדומה נתקעים או חדלים לפעול. על כל אלו נוסיף את חוסר היכולת לתקצב פרויקטים חדשנים ומותאמים לצרכי החיים בהתאם לקידמה ולהתפתחות. במילים אחרות מרבית הציבור נפגע באופן עקיף ולעיתים "אנוש" מבלי להבין למה ולפקידים בכל הדרגים אין יכולת לתת מענה או פתרון וגם אם "יהפכו עליו שולחן". על כן גם אם הציבור לא מבין זאת בשמם נייחל לכך שהממשלה תצליח לעמוד באתגר אישור תקציב המדינה, על אף הקשיים הפוליטיים ואז חלק מהנושאים המהותיים לחיינו האיכותיים ולאיכות החיים כאן יוכלו לקבל מענה לאומי משמעותי. מה יקרה עם הממשלה בימים, שבועות והחודשים שלאחר אישור התקציב זו כבר סוגיה שתלויה ביכולתה לממש את היעדים ולעמוד באתגרים העתידיים. בין ימין לשמאל, בין שלום למלחמה, בין עושר לעוני ובין פיתוח לעצירה נכון יהיה שסוף סוף יאושר בחקיקה חוק תקציב המדינה לשנים 21 ו 22 וזאת כדי שהרכבת הכלכלית הלאומית תחזור לפסים ובעיקר תוכל להאיץ את המשך התבססות הפיתוח החברתי לאומי.

השבוע התבשר עמיר פרץ על כך שועדת המינויים לא אישרה אותו כיו"ר התעשיה האוירית, זהו אותו עמיר פרץ ששימש כחבר כנסת, שר בטחון, יו"ר מפלגת העבודה ועוד תפקידים ציבוריים משמעותיים. השבוע הציע סימון אלפסי – ראש העיר יקנעם לעמיר פרץ להצטרף לשורות הליכוד, לעמיר הייתה הזדמנות פז שאותה פספס כאשר יכל יחד עם הליכוד לבנות קואליציה משמעותית ובאמצעותה להשיג תקציבים חברתיים משמעותיים על סך של מילארדים רבים. עמיר פרץ לא השכיל לעשות זאת, אך בנט, לפיד ועבאס עשו זאת עכשיו עם 54 מילארד ש"ח לצמצום פערים לחברה הערבית והסוף הוא שעמיר כמו גבאי נזרקו ממפלגת הבית שלהם – "העבודה" וזאת משום שהחברים שם לא איפשרו להם לחבור לימין הליכודי ואוליי דחקו אותם על רקע שם משפחתם, שאוליי היה יוצר סדר עדיפות חברתי אחר!

ידידיי ורעיי עם ובלי קשר לדעות הפוליטיות של כל אחד מאיתנו ועל אף שהתקציב מאפיין את הבדלי האידיאולוגיות, נכון יהיה שניתן רוח גבית לחברים שם בירושלים בכדי שהתקציב הלאומי יאושר ויאפשר את המשך בניין ארצנו.