דסה, שגדל ברמת ישי והתחיל לרוץ רק אחרי הצבא, זכה באליפות ישראל בבקיארד אולטרה והשיג כרטיס לאליפות העולם האישית בטנסי. מאחורי המספרים יש צוות מסור, דרך ארוכה ורגע ניצחון שתפס אותו כשהוא כבר התכונן להקפה הבאה.

כשעידו דסה חזר מההקפה ה-48, אחרי כמעט יומיים וכ-322 קילומטר, הוא עדיין חשב על ההקפה הבאה. הוא רצה להגיע לעמדה שלו, לאכול, להחליף בגדים ולנצל את דקות המנוחה שנותרו. כשיאיר רמאן, מפיק המרוץ, עצר אותו לצילום, הוא לא הבין מדוע מעכבים אותו.

רק אז התברר לו שדודו דאנו, המתחרה האחרון שנותר לצדו, עצר. המרוץ הסתיים, ודסה ניצח. ״בראש כבר הייתי בדרך ללילה השלישי״, סיפר.

דסה, שגדל ברמת ישי ומתגורר כיום בווינה, זכה באליפות ישראל בבקיארד אולטרה, שנערכה בנחל אלכסנדר במסגרת אליפות העולם לנבחרות. הוא השלים 48 הקפות ושיפר בשמונה הקפות את השיא הישראלי הקודם. הניצחון העניק לו גם כרטיס לאליפות העולם האישית בטנסי שבארצות הברית ב-2027.

בכל שעה מתחילים מחדש

כללי הבקיארד פשוטים, לפחות על הנייר: בכל שעה עגולה יוצאים להקפה של כ-6.7 קילומטר, שאותה חייבים להשלים בתוך שעה. הזמן שנותר משמש לאכילה, טיפול, מנוחה ולעיתים גם לתנומה קצרה. בשעה הבאה צריך לעמוד שוב בזינוק.

כך ממשיכים ביום ובלילה, ללא מרחק סיום שנקבע מראש, עד שנותר רץ אחד שמצליח להשלים הקפה נוספת לבדו. באליפות העולם לנבחרות נערכים המרוצים במקביל במדינות המשתתפות, וכל הקפה תורמת לניקוד הלאומי. המתחרים על המסלול הם גם חברי נבחרת, שמעודדים זה את זה להמשיך.

הניסיון שעשה את ההבדל

זה היה הבקיארד הרביעי של דסה בשנה וחצי האחרונות. הפעם, עומס העבודה והחיים הקשה עליו לצבור את היקף האימונים שרצה. עם זאת, הוא הגיע עם ניסיון ועם הבנה ברורה יותר של האתגרים הצפויים.

המבחן הגדול היה הלילה השני. בבקיארד הקודם עצר אחרי 38 שעות, בעקבות עייפות קשה. הפעם הוא וצוותו נערכו מראש עם תוכנית לשינה בהפסקות, תזונה, קפאין וביגוד. גם מזג האוויר דרש התאמות: גשם וקור בלילה, וחום משמעותי בשעות היום.

לצדו עמדו המאמנת ליז מלכה, שחר ממן, בת זוגו לי, שי חברו הטוב, המשפחה והחברים. בזמן שהוא רץ, הם דאגו לאוכל, לשתייה, לציוד ולעידוד. החלוקה הברורה אפשרה לו להשקיע את תשומת הלב בהקפה הקרובה, במקום בכל השעות שעוד עשויות להגיע.

מתחרים שמושכים זה את זה קדימה

בשלבים האחרונים נותרו על המסלול דסה ודודו דאנו, שכבר חלקו שעות רבות במרוצים קודמים. דאנו השלים 47 הקפות, ודסה השלים את ההקפה ה-48 שהכריעה את התחרות. שיין בר השלימה 45 הקפות וקבעה שיא ישראלי חדש לנשים.

דסה תיאר את השעות לצד דאנו כשילוב של תחרות וחברות. כל עוד שניהם המשיכו, הייתה לכל אחד הזדמנות להגיע רחוק יותר. לכן, גם ברגע הניצחון, לצד השמחה נותרה אצלו הסקרנות לגלות כמה עוד היה יכול להמשיך.

הדרך התחילה אחרי הצבא

נקודת ההתחלה של דסה הייתה רחוקה מספורט תחרותי. הוא החל לרוץ רק אחרי שירותו הצבאי, אחרי שנים של עודף משקל ועישון. את היכולת להתמודד עם מאות קילומטרים בנה בהדרגה, לאורך שנים של אימונים, התמדה ולמידה.

כיום, לצד הריצה, הוא יזם ומייסד RacePace, המפתחת תוכניות מרוץ אישיות לרצי שטח ואולטרה. האתגרים הבאים שלו כוללים את מרוץ הספיין באנגליה, לאורך כ-430 קילומטר, ואת אליפות העולם בבקיארד בטנסי.

את הניצחון האחרון הקדיש לזכר סבתו, שורדת שואה שנפטרה כחודש לפני המרוץ ולימדה אותו לעבוד קשה למען חלומותיו.