מאת חנן זיסו והשבוע כבר לא ניתן לשאת זאת יותר… עוד "הותר לפרסום" ששובר וקורע את הלב במלחמה הלא נגמרת הזו בעזה. סמ"ר עמית כהן (19) מחולון שנהרג ברצועת עזה, ככל הנראה כתוצאה מפיצוץ במהלך ניסיון להדגים רחפן אזרחי שאליו חובר מטען – בניגוד לפקודות. בצה"ל בודקים את נסיבות המקרה, ובמערכת מזהירים: "אלתורים מסוכנים עלולים […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- אי אפשר עוד לשאת עוד "הותר לפרסום" אולי די כבר!
מאת חנן זיסו
והשבוע כבר לא ניתן לשאת זאת יותר… עוד "הותר לפרסום" ששובר וקורע את הלב במלחמה הלא נגמרת הזו בעזה. סמ"ר עמית כהן (19) מחולון שנהרג ברצועת עזה, ככל הנראה כתוצאה מפיצוץ במהלך ניסיון להדגים רחפן אזרחי שאליו חובר מטען – בניגוד לפקודות. בצה"ל בודקים את נסיבות המקרה, ובמערכת מזהירים: "אלתורים מסוכנים עלולים להיגמר באסון".
עמית, לוחם בגולני, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. שישה מחבריו ליחידה נשאו את ארונו, עטוף בדגל ישראל. אביו כפיר ספד לו: "עמית, תמיד תישאר בלב שלנו".
"אח שלי, חבר ילדות, לוחם אמיץ, כבר לא כאן. היית טוב לב, תמיד עם חיוך", ספדו לו אחותו גאיה.
"לא רצינו אותך גיבור. רצינו שתגדל ותקים בית מואר. אבל המלאכים לא פרסו עליך כנפיים", ספד סבו גבי.
בת זוגו, ליה בן ברוך, הוסיפה: "עמית שלי, דובי שלי. נלחמת להתגייס. רק שעתיים לפני שנהרגת דיברנו. מי יכתוב לי עכשיו 'נסיכה, מה אכלת היום ? ". די אולי כבר עם המלחמה הזו לאן עוד נגיע איתה לאן ?
האירועים המטורפים שראינו בסוריה בימים האחרונים מעוררים מחדש את הזכרונות הטריים מה 7.10 ואף מזכירים את ימי השואה האפלים שלנו. ולצדם הדרוזים היקרים שלנו פורצים את הגדרות, מכריזים על ימי זעם, נחושים להגיע לאחיהם היקרים בסוריה
.
המלחמה הזו חידדה משהו עמוק בברית שלנו עם האחים הדרוזים – הם נלחמים יחד תמיד לצדנו כתף אל כתף בכל זירה ובכל חזית ובכל מלחמה, והמצב בכללותו פותח שער למזרח תיכון אחר לגמרי.
ישראל יוצאת מהמלחמה עם איראן ועם עזה שנצא ממנה בעזרת השם בקרוב ככוח אזורי אחר, והזמן הזה הוא זמן לבניית בריתות חדשות. צריך להיות העוצמה ששומרת על הבית ועל ישראל שלנו, אבל למנף את הכוח גם כמי שמגנים על בני הברית שלנו היקרים. יש לנו כאן כולנו הזדמנות לייצר עם הדרוזים בסוריה משהו שישנה את כל מאזן הכוחות באזור.
מה שהכי מרשים זה לראות איך הדרוזים היקרים שלנו זורקים הכל ומתייצבים למען האחים שלהם. כן, יש בזה משהו מסוכן, אבל יש בזה גם משהו מרגש ומעורר השראה. הלוואי שאנחנו כיהודים, כולנו, היינו מגיבים ככה כשדם אחינו נשפך איפשהו בעולם – עוזבים הכל ומבינים לעומק את
הערך של "שומר אחי אנוכי".
זה שיעור שאנחנו צריכים ללמוד וליישם במיוחד עכשיו, כשהנושא הזה זועק בכל פינה בתקופת המלחמה. בחיבוק, בהובלת פתרונות משותפים ונחושים כולנו יחד. יהיה בזה ריפוי מעצב לדורות.
יש פה שעה גדולה, הזדמנות לעצב מחדש את ההיסטוריה ושיעור על מה זה להיות עם מאוחד ואחד יחד כולנו.
במקביל גורמים בישראל מרכזים תרומות ציוד לדרוזים ברמת הגולן דרך מתאם הפעילות מולם בצבא
אם יש לכם קשר לקופות חולים, אנשי רפואה או תורמים גדולים שיכולים לסייע בתרומות של הציוד הנ"ל, אשמח שתיצרו איתנו קשר.
אנו זקוקים לציוד רפואי חיוני שיכול לסייע לטיפול בנפגעים רבים בהתחשב בתנאים הקשים בבתי החולים.
הכותב יועץ תקשורת ואסטרטגיה, מרצה ומורה לתקשורת ולשעבר חבר מועצת קרית טבעון
כתיבת תגובה