יש פה מנגנון משני צידי המתרס, בשוליים,  שימשיך לחרחר "מלחמה" בתוכנו, "מלחמת אחים", "קפלניסטים", "ביביסטים" וכדומה. אלו יעשו הכל על מנת למצוא איך לשסע את זה בזו ואיך מכל דבר לעשות "מנעמים" ליריבות. הספורט הלאומי הזה חייב להיפסק על ידי שני הצדדים ונכון יהיו כמה קמפיינרים שיפוטרו או ירדו מנכסיהם, אלו שכל היום מחפשים את הסלוגן הבא. נגד ביבי, נגד החרדים, נגד השמאל, נגד גנץ והעיקר שזה יהיה נגד, גם אם ישנה סיבה לבעד רחמנא ליצלן. השבוע מדינת ישראל תקפה באיראן כתגובה למתקפת הטילים מתחילת החודש וכמובן הכותרות התחילו להופיע בתוך כך מחרחרי מלחמת האחים מצאו את הכותרת – "הקפלניסטים בדרך חזרה הביתה מהתקיפה…"      "הסרבנים שוב עשו את העבודה.." חברים הטייסים שלנו, של העם, של המדינה, של צה"ל של כולנו שבו בשלום לאחר התקיפה. בתוך הטייסים, כן גם שם יש שונות – שמאל וימין, מהכפר ומן העיר, דתיים וחילוניים, גברים ונשים, מקבץ איכותי של עם ישראל ולא כולם מגיעים לקפלן או לכל צומת דרכים אחרת במוצ"ש וגם אם כן זה בסדר ובלבד שביום פקודה להגנת המולדת ימשיכו להתייצב ולבצע את משימותיהם כראוי. השבוע בכותרות המרכזיות עולה מושב החורף של הכנסת ומה יהיה בסדר יומה וכמובן שחוק הגיוס תופס מקום מרכזי והסוגיה הזו דווקא בימים אלו מקבלת משנה תוקף ודיון ציבורי ערני יותר. מצד אחד החרדים שמזהים הזדמנות קואליציונית משמעותית ותלות של ביבי בהם בכדי להעביר את החוק ומאידך העם נמצא במלחמה, חיילי המילואים קורסים תחת הנטל, מערכת הביטחון זקוקה לסדרי כוח אדם משמעותיים על מנת לעמוד במשימות הרבות ועל כן כעת חקיקה "תקרע" את העם לחלוטין ותביא להסלמה בדיון הציבורי ואף מעבר לכך. באחד הימים בין ערוצי החדשות צפיתי בתוכנית של יואב לימור וגלית גוטמן והם ראיינו את גברת דתיה המתגוררת באחד מישובי יהודה ושומרון, הגברת מזוהה עם הציונות הדתית ובעלה שהוא ראש ישיבה משרת במילואים כבר 250 יום השנה בתפקיד ראש מטה חטיבתי והיא דיברה ארוכות על חוק הגיוס. היא קראה ללא גמגום ומצמוץ לא להעלות את החוק הזה וטענה ובצדק כי הם לא נותנים לגיטימציה לנציגיהם לתמוך בחוק הזה ובמידה ויתמכו הם לא יצביעו שוב לנציגים הללו. העם והמדינה כמעט קורסים תחת נטל הביטחון, בעלה לוחם חודשים רבים, תלמידיו הרבים מגויסים ועושים את מלאכתם ללא סייג ומאחור יושבים להם החרדים וללא כל בושה או סומק מבקשים לפטור אותם משירות צבאי. כפי שהגברת הציגה זאת זו התגלמות ההרס של העם היהודי ואסור שכך יקרה גם אם המצב הפוליטי מאפשר להעביר את החוק. חשוב להדגיש סוגיה זו כי בסופו של יום כולנו כאן מבינים שהשינוי שהביא ה – 7/10 הוא לא כזה שמאפשר לנו להתנהל כתמול שלשום מדובר פה בחידוד ההבנה שנטל הביטחון יחזור להיות מרכזי בחיי העם בישראל ומשכך נכון שאף ציבור דתי, חרדי, משיחי יפטור עצמו מהשתתפות במאמץ הלאומי ובנטל הכבד. מצער לראות עד כמה ה"קריעה" בעם, בעקבות הרצון להביא לדיון את החוק הזה,יותר ויותר עמוקה ועוד יותר מצער לראות שישנם פוליטיקאים בעלי אינטרס הישרדותי, שלא מצליחים להבחין בנזק העצום מהחקיקה הזו. חברי כנסת ששירתו בצבא, ילדיהם ובני משפחתם משרתים כיום, הציבור שלהם משרת והם טומנים את ראשם בחול כאילו ההישרדות הפוליטית היא הסיפור ולא מניעת הקרע בעם. רגע לפני פתיחת מושב החורף נוצרה הבנה שהחוק כרגע יכנס להמתנה והסיבה היא לא כי יש בחוק פוטנציאל הרס, אלא כי חברי הקואליציה הבינו שצריך להמתין ל"שעת כושר" טובה יותר וזו תיהיה שפלות אם יובא חוק חליפי זמני בצורת "חוק המעונות". אולי מיד אחרי ששר הביטחון – יואב גלנט שמתנגד לחוק הזה יזוז או יוזז מכיסאו, אולי ברגע שיגיע שלב ההסכמים עם האויב, אולי ברגע שהלחץ על חוק התקציב יעלה. חבל שגם בעלי האינטרס המרכזי – החרדים לא מצליחים להבין שהנזק בחקיקה הזו הוא בבחינת בכיה לדורות וכזה שיצור קיטוב והרחקה בחברה. נכון בעת הזו שהחברה בישראל תעסוק ב"חוק העדיפות הלאומית למשרתי המילואים" והעדיפות צריכה להיות מהותית ומשמעותית מחלוקת קרקעות ומשקים בגליל בחינם, הטבות במיסוי, עדיפות במשרדי ממשלה, תגמול משמעותי, תמרוץ וכדומה.

בשבוע הבא יגיע לסיום המרוץ לבחירות של המעצמה העולמית – ארה"ב, הימים והשבועות האחרונים מעידים על מרוץ צמוד בו המועמדים ונציגיהם מאבדים קצת שליטה על "התחממות" הקמפיין וה"עקיצות", המילים והרמזים שם חוצים גבולות, מה שמלמד שהבחירות הם משמעותיות לאומה האמריקאית. בין כלכלה, מיסוי ומדד למדיניות ההגירה, ולמעמד המעצמה בעולם ניראה כי הצדדים איבדו את הרסן על הפה ושם נשמעים מושגים כמו "זבל", היספאנים הביתה, חלאות, כושים ועוד באופן שמשנה חדשות לבקרים את הסקרים. בכל מקרה בין קמלה לדונלנד לנו בישראל חשוב שהברית הבלתי מסוייגת עם ישראל תמשיך בעצימות גבוה ובעיקר חשוב שארצות הברית הגדולה תעמיד את איראן ב"פינה" הראויה לה. הלך הרוח ברחוב הישראלי נושב לכוונו של טראמפ, אך לא בטוח שאנחנו נקבע את התוצאה שם.

ידידיי ורעיי הטייסים הם בהחלט מרכיב משמעותי בעוצמתו של צה"ל ובעוצמתה של מדינת ישראל ומוטב לכולנו לא לשייך אותם לצד זה או אחר, אלא לראותם כחלק מצה"ל הגדול השייך לעם ישראל ודווקא בימים אלו נכון שחוק הגיוס יעבור בצורה מאוזנת ויביא לכך שכולם יישאו בנטל "אלונקת" הביטחון וזאת לצד התמיכה של המעצמה העולמית.