'גבר נשוי צריך לשכוח את הטעויות שלו. אין שום סיבה ששני אנשים יזכרו אותן.' דואן דוול
לכל אחת יש אמירות שהיה עדיף לבן זוגה אילולא אמר לה.
לכל אחד יש אמירות שהיה מעדיף אילולא היה אומר. או לפחות שבת זוגו תתעורר בוקר אחד ובדרך נס תשכח מהן. אבל למרות שדני רובס שר שניסים קורים והכל עוד אפשרי… אצלנו ניסים כאלה אינם קורים. נהפוכו. האמירות מאוחסנות כל כך טוב, כך שהסיכוי שישכחו הוא כמו הסיכוי שירושלים תשכח, או ימיני.
חכם מה הוא אומר? החוק הזה שלחשוב לפני שאומרים, שבת זוגתך ציוותה אותך מיום הכרותכם, אין לשכוח ממנו. לעולם.

'אני חייב לנוח קצת, זה מאוד מעייף'
כשאני בחדר לידה, 12 שעות צירים ולא מתקדמת לשום מקום. נכנסת אחות ושואלת מה שלומנו.
שלומי מסביר לה שהוא חייב לנוח כי הוא התעייף.

'אני ממש חייב דיאטה, תכף קיץ ואי אפשר להראות ככה בציבור'
שבעקרון הוא צודק, הוא באמת לא יכול להיראות ככה בציבור. אבל באותו זמן הוא מסתכל עליי במבט שאומר, כדאי מאוד שתצטרפי…גם לך לא יזיק להוריד כמה ק"ג.

'יצאה עלייך שושקה'
כשהוא פחות מתכוון ליפה או חכמה כמוך. היא מדברת על יום ההולדת שלה ועפה עם המחשבות על המתנות שהיא היתה שמחה לקבל. ברור שהיא יצאה עליי. חמדנית מתנות גאה אני.

'אמרתי לך שלא כדאי'
משפט שמתחיל באמרתי לך, שפירושו אשתי טעית, לא יכול להסתיים טוב. כשזה הוא אומר. לי מותר.
למשל בנסיעה בחול המועד לתל אביב, אמרתי שעדיף שניסע ברכבת והוא התעקש על רכב. אז כשנתקענו בפקקים שעות היה לי חשוב להדגיש שאני אמרתי שלא כדאי.
לא מבינה מה לא ליגיטימי בזה.

'תדעי לך שלא פשוט כאן ואני עובד ממש קשה'
הוא בחו'"ל בסקי עם חבר. אני בארץ, תקועה עם הרכב, בגשם שוטף, מחכה לגרר. הוא מקפיד להסביר שגם לו קשה. ממש עבודות שירות שם. שלא אחשוב חלילה שהוא מתפנק בסקי.
כמעט טסתי אליו לעטוף אותו בשמיכה ולשיר לו שיר ערש. זאת אומרת ארס.

'לא היה שום דבר מיוחד לקנות'
הוא חוזר עם מתנה כובע צמר. מאותו טיול סקי המוזכר לטובה. אני לא זוכרת שביקשתי שיקנה לי דבר מיוחד. ביקשתי מתנה. לא אמרתי מיוחדת. אולי הזכרתי יקרה אולי הדגשתי הרבה מתנות. מיוחדת לא אמרתי. צדקתם, הוא לסקי יותר לא יטוס.

'קחי חמודה כדור כדי שתתאוששי מהר מהר'
סבבה של משפט. לכאורה. בפועל משמעו, קחי כמה כדורים ויאללה תתאוששי מהר. גם חולה יש לה כמה דברים קטנים לעשות. שלא תחשבי שפה זה בית מלון ומתבטלים.

'אתם תלמדו טוב טוב לשחות כדי שלא תצאו כמו אמא'
יש מה להרחיב?
בקיץ האחרון למדתי לשחות, קצת. החלק ליד הקיר הוא עדיין האהוב עליי, אפילו כשאני עם מצוף. אם תחפשו אותי בבריכה, תתמקדו באזור הזה. או ליד שלומי, מנסה להטביע אותו. גם כרישים יכולים לטבוע מאיזה דג נקמן במיוחד שרודף אותם.

'אז אני לא צריך להכין לך תה בימים הקרובים'
לא מזמן עברתי עקירה והמליצו לי לאכול דברים קרים כמה ימים. לא היתה לי בעיה אילו חשבתי שהוא רק מציין עובדה. אבל אני חשתי בחוש השמיני של אישה אחרי 20 שנות נישואים, שיש שמחה בקולו. אז תיק תק סידרתי לו מטלה אחרת. שמחה זה לא פה.

'צריך לארוז וחשוב שלא נשכח כלום'
זאת אומרת שלא תשכחי לארוז את 700 הפריטים שצריך ואני בעיקר אעסוק בלנדנד לך שלא תשכחי את הדברים שחשובים לי. ואם הוא שכח את הדבר היחידי שביקשתי ממנו, זה לא נורא כי אני הייתי האחראית. וזה גם היה פחות חשוב. לו.

'צריך לחסוך'
האח התיאום של הקודם… משמעו אני אקנה לי שעון ריצה אחד ועוד אחד וזה בסדר כי זה מוצר צריכה בסיסי, וגם אחליף את חליפת הטריאתלון שלי כי עם הנוכחית כבר צולמתי כמה פעמים ואיך ידעו שזה מטריאתלון אחר. ואת תחסכי. חייבים להדק חגורה כי ההוצאות בשמיים ואנחנו מבזבזים בלי הכרה. אנחנו.

'השיער שלך נראה מכווץ'
מי שעוקב אחרי, מכיר את הסיפור הזה מצויין ועדיין, אי אפשר לא להזכירו כשעורכים כזה סיכום.
אני אחרי תספורת מהממת, בעיצומו של אירוע בו אני מרגישה מיליון דולר ועפה על עצמי.
אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, נאמר שיפה מאוד שהוא בכלל שם לב שהסתפרתי. אם נסתכל על חצי הכוס הריקה, שזו נקודת המבט המועדפת עליי, נאמר שבנקודת הזמן ההיא, חבל מאוד שהוא לא נמנה עם הגברים שאינם שמים לב כלל. ואם כבר שם לב, חבל שלא הפנים שלא הכל חייב לומר. או כמו שהגננת של הילדים הייתה אומרת, אם אין לך משהו טוב לומר, תשתוק.
ובגירסתי, עדיף שתקן חי מאמיץ גוסס.

מה שיפה אצל שלומי שאיך שיוצא לו משפט הוא מייד מבין שהוא טעה. עוד לפני שאני תוקעת בו את המבט, הוא כבר מתכווץ. שתודו שזה יפה מאוד, רק 20 שנה יחד ותראו איך התקדמנו. ומה אישה צריכה שיאמרו לה יותר מאשר, סליחה טעיתי, הנה אני הולך לעמוד בפינה. בסקי בחושך.