לצערי, הריטואל חוזר על עצמו ונראה שהאיש, יחד עם יועציו הקרובים מאוד (בעיקר המשפטנים ואנשי האסטרטגיה) – נתחו היטב את כל התרחישים "במסע" עד לעמידתו של נתניהו בפני שופטי מחוז ירושלים. בהתאם לניתוח, אנחנו – אזרחי ישראל – עוקבים ורואים איך האיש באופן שיטתי משתלח בכל מוסד מדיני אפשרי ברמה כזו, שגורמת לטעמי נזק בלתי הפיך לאושיות הדמוקרטיה ו"היפה" בשיטתו, שתמיד יש לו את ה"איש הנכון", שיצא לקרב ויזעק את הזעקה בשמו, אם תגובות הציבור אוהדות אז נשמע את קולו של האיש – נתניהו – ואם לא אז נראה נסיגה טקטית ושליחת השליח הבא. בעיני, פשוט נורא ואיום עד כדי בושה וכלימה לאיש ושליחיו. בתור היו הנשיא, בית המשפט העליון, המשטרה, הפרקליט, היועמ"ש, החוקרים, העובדים בביתו, נוני, מני וינון ומי לא וכעת הגיע תורה של כנסת ישראל והיו"ר שלה.

הסיפור הפך להיות מגוחך וככל שהוא מותקף יותר, אנו עדים לעם ישראל שמגלה אמפתיה בלתי מוסברת כלפי האיש. ביבי בקולו טען כי הוא לא מתכוון לנסות להיבחר אם יהיה כתב אישום ויתרה מכך, כאשר כיהן ראש ממשלה אחר שנגדו היה כתב אישום אמר כי "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל" ואגב כך פעל אותו ראש ממשלה, שהתפטר מתפקידו ב-21/9/08 ואז הודיע אולמרט "זו החלטה קשה עם לבטים קשים, אך אני חושב שאני נוהג בדרך הראויה, כפי שהבטחתי לעם ישראל" ואז הוסיף הנשיא פרס ז"ל "אני מעריך מאוד את הדרך המכובדת שבה הוא החליט להעביר את השלטון. זו החלטה לא קלה ואני משוכנע שזה ערב לא פשוט עבורו".

באחד מהראיונות בתקשורת של הח"כ/השר זאב אלקין, אגב מאוהדיו "העיוורים" של נתניהו, ואדם שהתקשורת אוהבת את דעותיו ככלל, הוא נשאל בסמוך לסיכומי היועץ המשפטי לממשלה באשר להגשת כתבי אישום כנגד נתניהו – מה ההבדל בין אהוד אולמרט של אז לבנימין נתניהו של היום? והוא השיב "קודם כל אהוד אולמרט של אז – היה נגדו כבר הליך בשלב מאוד מתקדם. היה ברור שתהיה המלצה של היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו כעת במקום אחר לגמרי". עובדה נוספת וחשובה מאוד שדחקה באולמרט לקבל את ההחלטה שקיבל הייתה המנהיגות סביבו – אהוד ברק, ציפי לבני ועוד שרים, שלא היו מוכנים למשהו פחות מהתפטרות.

בוקר אחד זהו אלקין שנשלח לקרב, יום אחר זהו ביטן שמופעל עד שמתחילות חקירות נגדו, ערב מפתיע עם דוד אמסלם ש"חושף" את שיניו ואז מוטלים לקרבות המאספים אוחנה, זהר, רגב חברי הקואליציה וכל מי שיכול בגופו למנוע את ההגעה לאיש. תמיד יהיו הראשונים ש"זורקים" את הגפרור ואז אם הסוגיה תצבור תאוצה ואהדת הציבור – ביבי ידבר בקולו. עכשיו שהכנסת היא המוקד, היועץ המשפטי של הכנסת – איל ינון ואפילו יושב ראש הכנסת – יולי, אז אוחנה, זהר, אמסלם החלו במתקפה וירי כללי וכשהקרקע מוכנה יצא ביבי בקולו כנגדם.
זהו אותו איל ינון, שח"כ מיקי זהר סידר תשלומי פנסיה מיוחדים עבורו לפני כ שנה ויותר וביבי שזעק וקרא "הייתכן שהוא ואשתו לא מדברים בבית, תפסנו אותו על חם", לפני שנתיים אמר כי "ישנם דברים ששרה לא משתפת אותי" וזאת אמר בחקירה בנושא השמפניות והסיגרים. אז חברים באמת די ואפילו מספיק לנו מזה, יש גבול כמה האיש עושה מכולנו "חוכא ואטלולה" הגיעה שעתו לקחת אחריות אישית ולאפשר למדינה להמשיך להתנהל כי המדינה חשובה יותר מביבי, משרה, מהליכוד ומכל מנהיג יהיה אשר יהיה.

אני יודע שיותר מכל העובדה שמטרידה את אנשי הימין בכלל והליכוד בפרט, היא שעל פי ביבי חברו פה כוחות רבים שמנסים בכל הכוח להפיל לא רק אותו, אלא את הימין ויותר מכל את הליכוד. אלו מייצרים קמפיין מתוזמן ומתואם ומשקיעים בו את כל האמצעים וממונם, על מנת להפיל את משטרו של ביבי. התיאוריה הקונספרטיבית הזו לטעמי קצת קשה לאישוש בעובדות ובמציאות וזאת משום שכמעט כל רשויות השלטון קשורות ומעורבות בהחלטה באשר לכתבי האישום שביבי צריך להתמודד איתם.

היועץ המשפטי לממשלה הכריע באשר לכתבי אישום לאחר שנים של התנהלות חקירתית ודיוני עומק על כל פרט ופרט. אני מקוה שאני לא תמים מדיי בהבנה שלי את אושיות הדמוקרטיה במדינת ישראל ואת שומרי הסף בדרך, שידעו להניף "דגל אדום" היכן שישנה סטיה מהנתיב הדמוקרטי. אמרו לי רבים אין דרך אחרת להכניע את ביבי, בקלפי לא מצליחים ליצור מהפך, אלא בגיוס כלל מוסדותיה הרשמיים של הדמוקרטיה בכדי לחולל "הפיכה" שלטונית.

ידידיי ורעיי, האתגרים הלאומיים רבים מאוד אנחנו כבר שנה ללא מנהיגות, ללא ממשלה וללא כנסת מתפקדת. תקציב המדינה לא אושר וידוע כי ישנם גרעונות, האיראנים וארגוני הטרור שבחסותם מאתגרים את מערכת הביטחון חדשות לבקרים, כמות הילדים העניים בעליה ואפילו נזקי הטבע שבאים עלינו חייבים לקבל מענה. אז בתשואות וההערכה בואו נאמר לביבי פנה לטפל בעצמך ובחפותך ובינתיים ישנה מנהיגות אחרת בישראל בליכוד ומחוצה לו!
כולנו נתפלל ונאחל לו שיוכיח את חפותו ויחזור במהרה למגרש הפוליטי.