"פרשת הרפז" כפי שכונתה בשעתו מלווה אותנו מזה עשור ויש להניח שתמשיך להעלות לכותרות כל עוד השחקנים המרכזיים ימשיכו להיות נציגי הציבור בדרגים הבכירים של המדינה ותמשיך להיות התחושה והבנה שלא מוצו התהליכים הראויים עם המעורבים.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- טור דעה: צדק, צדק, תרדוף…! אכן ומתי!? | אמנון אשל


אמנון אשל
הפעם הייתה זו אילה חסון שבשידור חי הטילה עוד ראיה "מקפיצה" מתוך הקלטת השיחות בלשכת הרמטכ"ל דאז ובעקבות כך השיח הציבורי חזר לעסוק בפרשיה.
תזכורת "פרשת הרפז" היא פרשיה שנחשפה בשנת 2010 ובה לכאורה אחד המועמדים לרמטכ"לות – האלוף יואב גלנט הכין מסמך פעולה להתמודדות על התפקיד ובו הוא מכפיש את המועמדים האחרים ובונה תדמית חיובית לעצמו. גילוי המסמך יצר סערה ציבורית בעיקר מרגע שהתגלה כמזויף וחומרת העניין התבררה ככל שנחשפו הפרטים.
במוקד הפרשה היו הרמטכ"ל – ח"כ גבי אשכנזי, הפרקליט הצבאי הראשי –היועמ"ש לממשלה – אביחי מנדלבליט, המזכיר הצבאי – ארז וינר, דובר צה"ל – אבי בניהו, מפקד פיקוד דרום – ח"כ יואב גלנט, בועז הרפז ועוד שמות וכל זאת על רקע משבר אמון חריף בין לשכות שר הביטחון – אהוד ברק ולשכת הרמטכ"ל – גבי אשכנזי. אהוד ברק כינס באותם ימים "סוערים" את פורום המטה הכללי ואמר בפניהם "אני מודאג מהניסיון שנעשה על ידי מספר קצינים בכירים בסדיר ובמילואים, לעצור ולדחות את תהליך מינוי הרמטכ"ל הבא, ולהשפיע באופן לא לגיטימי על תוצאותיו. הניסיון כמעט צלח. זהו מהלך נפסד שטלטל את המדינה כולה במשך כמה שבועות, וגרם נזק עמוק לאמון הציבור בצה"ל". לימים נפתחה בדיקה של מבקר המדינה ובעקבותיה חקירת משטרה שחשפה כי המסמך הגיע לידיו של ארז וינר ודרכו אל הרמטכ"ל ומספר אלופים – והללו לא דווחו על כך. לימים, היועמ"ש לממשלה החליט לסגור את התיקים לאישים הבכירים ולהורות על הגשת כתב אישום, אך ורק לבועז הרפז.
כמה עוד "פצצות" קיימות בפרשיה זו שיכולות לעורר את דעת הקהל ולהוכיח שהצדק לא יצא לאור בנסיבות מעורפלות לחלוטין?
לא רק שלא יצא לאור, אלא אותם אישים המשיכו לטפס מעלה בסולם התפקידים הציבוריים, מבלי שהציבור נחשף לעוצמת המעורבות ה"מפוקפקת" בפרשה ובפרשות הקשורות סביב אירוע זה. אהוד ברק ניסה פעמים רבות לרמוז בדבריו כי נעשו במעשה הזה ובמעשים נוספים סביב אירועי "המלחמה" בין הלשכות הבכירות ביותר של מערכת הביטחון דברים שחייבים להרעיד את המדינה מכיוון שמדובר בניסיונות כיפוף ידיים בין רשויות ברמה הגבוהה ביותר במדינה דמוקרטית. חלק אף כינו את המעשים אז כניסיון ל"פוטש" – הפיכה – ולפגיעה חמורה בשר הביטחון באופן אישי על רקע מחלוקות קשות עם הרמטכ"ל.
אילה חסון כעיתונאית חשפה באומץ לב אזרחי/עיתונאי מתוך קלטת אסורה פרטים חמורים על שיחה בין אשכנזי למנדלבליט בה האחרון מבהיר כי "אני יסגור לך את העניין" ואשכנזי משיב לו "המפכ"ל איתנו והוא הבטיח שידאג לנו" ובאחת ובצדק שוב הסערה הציבורית עלתה לרמות גבוהות בוודאי בעת הזו שמנדלבליט נמצא עמוק בשיח הציבורי והביקורת כלפיו על רקע ההתנהלות אל מול שר המשפטים ובהמשך להגשת כתבי אישום כנגד ראש הממשלה. אני משוכנע לחלוטין וכך גם מתוך השיח הציבורי שהתעורר כי הגיעה העת לשים את פרשיית הרפז ונספחיה אחת ולתמיד על ה"שולחן" ולחשוף את כל החומרים הקיימים בה, אחרת אנו נמצא את הסערה הציבורית הזו מחריפה בכל פעם שעיתונאי כזה או אחר יקבל חומרים מבעלי אינטרסים בהתאם לסדר היום הציבורי. כבר עכשיו ובצדק ישנם פניות למבקר המדינה להיכנס ל"עובי הקורה" בפרשה הזו בכדי לחשוף את החומרים הקשים, על מנת למנוע בעתיד "רעידות אדמה" פוליטיות/תקשורתיות.
אותי כאזרח בעיקר מטרידה העובדה שהתחולל פה אירוע בקנה מידה של "רעידת אדמה" בין גופים בכירים ביותר במדינת ישראל עד כדי "פוטש" ובתוך החקירה אנו מזהים התנהלות שלא הייתה מביישת "מאפיות" ברמות הבכירות ביותר ובסופו של יום מתקבלת החלטה כי שוב הש"ג אשם וכל מי שמעליו יוצא נקי כפיים לחלוטין. בועז הרפז שילם מחיר, אגב גם שם נמוך מאוד, ובכך בוצע מהלך של העברת הפרשה לדפי ההיסטוריה והאישים המעורבים באופן פלילי/עברייני ממשיכים לצעוד בזחיחות. גם מנדלבליט בעיניי בפרשיה זו הוא בחזקת ש"ג ואילו אשכנזי, שבעוד רגע יתמנה לשר החוץ של מדינת ישראל, הוא ראש הקנוניה והפרשה העצובה והמפוקפקת הזו שנכנסה לספר דברי הימים של הפוליטיקה הבכירה בישראל. הוא הבכיר ביותר שמשך בחוטים הפליליים ויצא נקי, בשל סגירת התיק על ידי היועמ"ש דאז.
אני לא מתפלא על החשיפה האתית של אילה חסון ומעריך כי תהינה חשיפות דרמטיות נוספות בפרשיה זו בהמשך הדרך, אלא אם יוחלט לחשוף באופן מלא את פרטי הבדיקה והחקירה ואת הנסיבות שהובילו להחלטה לא לקבל את המלצות המשטרה בחקירה.
בעיקר מטרידה אותי העובדה כי המניפולציות בחקירות אישים רמי דרג הן מדאיגות מאוד ומעוררות שאלות נוקבות באשר לצדק ולמשפט. גם כאן יהיו הציניקנים שיזקפו לזכותו של ביבי את הטלת "רעידת האדמה", על רקע פתיחת משפטו בכדי לערער את אמינותו של היועמ"ש מנדלבליט וגם אם אכן מהלך זה התברר שהובל על ידי האיש, אז אין ספק שגם הוא כמו העיתונאית ראויים לשבח על חשיפת הפרטים האינטימיים שמאוד מטרידים.
ידידיי ורעיי, אילה חסון ראויה לכל שבח והיא לא הבעיה, היא עשתה שירות אמיץ לציבור. משפט צדק צריך וחייב להיעשות ולהיראות בכל פרשה ובטח ובטח כשמדובר בדרגים הבכירים ביותר, שאמורים להיות הדוגמה והמופת לעם. אחרת אל נתפלא כולנו כי אמון הציבור במערכות דועך ודועך. טוב יהיה שכולנו נזעק דרישה לצדק, שקיפות וחקירת אמת, גם אם זו תטלטל אותנו מעט.
כתיבת תגובה