לימים, הכרותינו הפכה לקרובה יותר כאשר גיא – אחייני – נישא למיכל – בתו של חיים – ואז הדמות הפכה להיות נגישה יותר וקרובה יותר ובמרוצת השנים במפגשים המשפחתיים ניהלנו שיחות על השירות הצבאי שלו ושלי והחלפנו חוויות – סיפרת מעט על יחידת מצוף 247 ועל סיפור נערי המלך ועל השירות כקצין חימוש לאורך השנים הרבות.

בשירותי הצבאי, כאשר פיקדתי על חטיבה 7 עופר – בנו של חיים היה פקודי כמפקד מחלקת טנקים ואז ניהלנו שיחות רבות על השירות בצה"ל בכלל ועל בנו בפרט. לחיים היה מאוד אכפת שהבן עושה את שליחותו למדינה באופן מדויק ואיכותי.

אך אלו היו הכרויות שטחיות באופן יחסי ומפגשים לעיתים רחוקות. את חיים זכיתי להכיר לעומק, כאשר קיבלתי החלטה לאחר שחרורי מצה"ל, להתמודד לראשות המועצה בקרית טבעון. מיד בתחילת הקמפיין חיים ביקש להיפגש איתי. נפגשנו והשיחה נפתחה בשאלה חדה וישירה מצדו של חיים, שאותי במידה מסוימת הותירה מבולבל. חיים שאל " תגיד אתה באמת רוצה את הג'וב הזה? אתה מבין למה אתה נכנס? מה אתה צריך את השטות הזו?" ואחרי פתיחה יחסית מנומסת הוא ממש נזף בי והסביר לי כמה אני לא מבין למה אני נכנס.

לאחר השיחה/נזיפה תהיתי האם חיים בעל אינטרס או דואג לי באופן אישי. במהלך הקמפיין נפגשנו כמעט באופן יומיומי וערב אחד לאחר חוג בית באחד מבתי הקריה לקח אותי חיים הצידה ואמר לי "אמנון מהיום אני איתך וחיל שלך לכל מה שתצטרך הערב השתכנעתי שאתה רוצה מספיק וגם מסוגל לחולל שינוי נכון בקהילה".

לימים שיחותנו הפכו לעמוקות יותר ומעצבות יותר מבחינתי. למדתי להכיר איש מדהים עם היכרות עמוקה עם הקהילה באופן כללי ובחלקיה הרבים באופן פרטני. איש שנתן מעצמו רבות למען אנשים רבים מאוד בקהילה – תלמידים, סטודנטים, נזקקים, עמותות, מוסדות, משפחות, "צהלה", "עומק הלב", ועוד.

עסקת בפעילות התנדבותית בכל תחום בקהילה – לימדת, דאגת לפתיחת מגמות, היית מעורב ברמת הדסה, דאגת לתלמידים שלא יכלו להצטרף למשלחות התלמידים לפולין ועוד ועוד ועוד. חיים היה איש של אמת ותמיד דאג לומר ביושרה את הדברים ועם חיוך שממיס גם אם הביקורת היתה נוקבת וקשה. למדתי מחיים רבות על הקהילה בטבעון ועל המורכבויות, שקיימות בה והבנתי שהאיש בקיא בכל תחום מחיי הקהילה, למדתי ממנו לא פחות על אומץ לב אזרחי ועל היכולת לתת.

חיים, ליוויתי אותך בדרכך האחרונה והיה ניתן להבחין בקהל הרב, שבא לחלוק לך כבוד אחרון, רבים מבני טבעון על גווניה השונים – חילונים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, ערבים, צעירים ומבוגרים. היו שם רבים מחבריך לשירות הצבאי, היו לובשי מדים ועוד ועוד.
במסע האחרון שלך ההספדים, ההומור, התפילות, הבכי והשירים סימלו את המיוחדות שלך – איש של אמת, איש של אנשים, איש של הומור ובעיקר איש של ארץ ישראל היפה – צבר בהתגלמותו.

חיים הותרת אחריך משפחה לתפארת – אלישבע רעייתך, דן, מיכל, יאיר, עופר, החתן, הכלות והנכדים עם שורשים ערכיים וחזקים וענפים פורחים ומלבלבים.

היית עבור כולנו סמל ערכי חשוב במעלה ביכולת לתת והרבה ובעיקר בסתר.
אומרים שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו ואתה תחרט בזכרוננו ככזה – איש שסימל את נופה היפה של הקהילה בטבעון ועל כך גם זכית באות יקיר הקריה לשנת 2017.

שלום איש אהוב ונוח בשלום על משכבך – מורשתך תונצח ותילמד לעד.
למשפחת כרמי שלא תדעו עוד צער!
יהי זכרו ברוך.