הגענו לשם בשעת בוקר מוקדמת, הרחובות והסמטאות עוד היו ריקים ורק הסוחרים ובעלי העסקים היו בשלבי התארגנות לעוד יום של קבלת פנים לאלפי התיירים מהארץ ומחוצה לה הפוקדים את המקום.

הכל היה נקי, מאורגן ומלא בריחות מתחלפים.
טיילנו לנו בסמטאות והריחות התחלפו מסמטה לסמטה. ריחות המאפים, הדגים, הירקות, התבלינים, הבשר, הכנאפה הממתקים, הפלאפל ולכל סמטה הריח המיוחד שלה.

הרוכלים עם עגלות עמוסות נעים בין הסמטאות ומעמיסים בכל טוב את הבסטות ותוך כדי נשמעות ברכות הבוקר טוב, סאבח אל חיר וגוד מורנניג.

עצרנו לרגע את אחד הרוכלים ושאלנו איפה אפשר למצוא מקום טוב ופתוח לארוחת בוקר בסגנון המקום והוא בנימוס אדיר ובנעימות, הסביר לתייר וכמעט הוביל אותנו עד פתח המסעדה המקומית בתוך אחת הסמטאות.

ריח הקפה שיכנע אותנו לפחות לפתוח את הבוקר בלגימת כוס קפה ביתי ובאכילת אחד ממתקי המזרח – הכנאפה.
השעה היתה 8:20 והעיר עדיין לא "התעוררה". הרגשנו בודדים – מה שהעצים את תחושת הנעימות.
חייב להודות שסיו קודם ההגעה היתה מלאת חששות- "מפחיד אותי, בטח לא נעים, בטח מסריח" וכו.
אחרי לגימת הקפה ושיחה קצרה עם המלצר שהמליץ לנו לטייל לאורך המרינה, המשכנו בדרכנו בין הסמטאות וכמעט ליד כל קיר ישנו שלט שמספר את סיפור המקום. הגענו למרינה ונותרנו עם פה פעור מהיופי המרהיב, הססגוני הצבעוני של המקום. סיו ואני חובבי טיולים בעולם וביקרנו בלא מעט אתרים עתיקים, הסמוכים לים, אך חייב להודות זהו אחד המרהיבים והיפים שראינו. וגם שם נהננו לראות את הדייגים חוזרים עם שללם הרב ואורזים הכל בארגזי הפלסטיק לשוק הדגים ולמסעדות. הריח היה עוצמתי וחזק ושיכנע אותנו שצהרים נאכל במסעדת דגים.

לאורך רצועת החוף ישנו שביל מטיילים הצמוד לחומות העיר העתיקה וגם שם טיילנו להנאתנו הרבה. חזרנו לסמטאות הצפופות והתהלכנו בתחושה כיפית בין בתי האנשים, לחנויות המסחר והבסטות הידועות.

בדרך עצרנו בחמאם אל באשה, שיותר מכל מסמל את המעבר החד של העיר מעיר נמל ודייגים לעיר מסחר מרכזית אזורית וככזאת חייב ליצור לסוחרים הרבים מקום פינוק ומרגוע. המקום מרהיב ביופיו והושקעה בבנייתו ובעיצובו מחשבה רבה.

המשכנו להנאתנו הרבה לטייל בין בסמטאות הרבות וכל העת חשנו ביטחון, נוחות ונעימות. לקראת השעה 9 בבוקר העיר מתחילה להתמלא בקבוצות תיירים ובמטיילים בודדים ואז גם קולות הסוחרים נשמעים הרבה יותר ססגוניים , כי כל אחד מהם מבקש למכור את סחורתו.
השילוב המדהים בין המסגדים, הכנסיות, בתי הכנסת, הריחות, המאכלים, הפשטות והיופי נותנים יותר מכל תחושה עצומה על אחד היתרונות שלנו כאן כעם וכאומה – הרב תרבותיות. ישנם עוד מקומות כאלו בעולם, אך בהחלט זה חלק מהמיוחדות שלנו כאן.
לבסוף, אחרי שהלכנו מספר ק"מ בהנאה רבה, אכלנו אוכל משובח עם טעמים של טריות מזרחית, נהננו מהמראות הקסומים, שמענו כמעט כל שפה ברחוב תוך כדי קריאות המואזין – אללה אכבר, ביקרנו באתרים היסטוריים, הגענו אל הרכב בשעה 1 וסיכמנו את הסיור הנפלא במילים – "יש לנו ארץ נהדרת".

אז בואו נחשוב על היתרונות של הרב תרבותיות והרב עדתיות כאן וזאת בשילוב של המקומות הנפלאים שיש לנו כאן וביחד נעצים את זה לחוויה תיירותית לתייר הישראלי ועוד יותר לתייר מבחוץ, שמקבל מנה גדושה של חום ואהבה מהרחוב הישראלי וחייב לציין בעכו אפילו במחיר שווה לכל כיס.
ניכר כי העיר העתיקה נמצאת בתהליך פיתוח מכוון על ידי גורמי העיריה ומשרד התיירות, בהשקעה של מחשבה רבה וכסף רב, על מנת לייצר מודל שיתופי בין התרבויות השונות וההיסטוריה המרהיבה.
ידידיי ורעיי, יש לנו ארץ נהדרת, יפה, מלאת נופים מרהיבים, היסטוריה מפוארת ורב תרבותית ועם כל אלו אז הבוקר טוב והסבאח אל חיר צריכים להיות יתרון עצום ובעיקר לקרב לבבות כי אפשר וניתן לעשות אחרת בארצנו הקטנטונת.