אך כאשר סוף סוף אנו זוכים לכמות משקעים מרעננת במדינת ישראל למרבה הצער אלו גובים קרבנות באסונות שונים והפרשנים כולם מתארים לנו איך הנה הבטחנו סוף העולם מגיע, העולם השתגע, אל ניניו ואל ניניה.
איני טוען שהמחקרים המדעים אינם חשובים וההתראות על שינויי האקלים אינן קריטיות לדרבון בני האדם שיעשו פעולות בסיסיות אשר ישפיעו לטובה, אך בעיני, עד לכאוס מוחלט המרחק עוד רב ובינתיים הרשויות הלאומיות ובודאי המקומיות חייבות לעשות פעולות שחלקן בסיסיות וחלקן מורכבות יותר ועם עלויות משמעותיות. הסערה שהתחוללה בארצנו בשבוע האחרון היא אינה גזירת גורל בלתי ניתנת לחיזוי. אי לכך ובהתאם לזאת חייבים לפעול ולנקוט פעולות מנע מחייבות. האסונות, הנזקים והכשלים הם בעיקר פרי חוסר היערכות אישית, אזורית/רשותית ולאומית.

בשנים 1999-2001 התגוררתי במדינת קנזס, ארה"ב בעיירה קטנה שנקראת לוונרוט, שם הייתי נציג צה"ל בלימודים באקדמיה הצבאית האמריקאית. קנזס היא מדינה במרכז ארה"ב ובעונת החורף היא אחת המדינות עם סיכון גבוה מאוד לסופות טורנדו. כמו כן, בשיא החורף ישנה היערכות לקיפאון וקרח על הכבישים. כאשר התכוננו לחורף הראשון שלנו שם הייתי במוד ישראלי של התכוננות למלחמה.

הרשות המקומית חילקה סדר פעולות בדואר, גורמי החירום העבירו תדריך לכל שכונה והתושבים חויבו להיות בו. בגני הילדים היו שעות הסבר לכללי ההתנהגות, במרכזי הקניות הייתה רכישה המונית של קופסאות שימורים, סוללות, ציוד חורף ומחממים לא חשמליים, היתה תחנת שידורי חירום שפרצה את כל תחנות הטלוויזיה והרדיו בעת התראה ועוד אלמנטים רבים של כוננות חירום והגנה על התושב. בנוסף המוקד העירוני הכפיל את כמות המוקדנים, העיריה עשתה תערוכת אמצעי חירום עירוניים לתושבים. כל אלו הזכירו לי מאוד את אופן היערכות שלנו בעיתות מלחמה.

כאן אצלנו, בחמש שעות של גשם סוער כמעט כל גוש דן מושבת. כמויות רבות של גשם ברחובות, הצפות של שכונות שלמות, נזק רב לרכוש, חוסר מענה עירוני ולאומי, חוסר תדרוך של כללי "עשה ואל תעשה" בעת כזו מצד הרשויות והרשימה עוד ארוכה והגרוע מכל – אסונות הגובים חיי אדם – כאשר היה ניתן היה למנוע זאת.
גם בקנזס, אוקלהומה ומיזורי נהרגו אנשים באסונות הטבע הללו, אך אלו לרוב פעלו בניגוד להנחיות החירום שם ואצלנו כמעט ולא בוצעה היערכות למצב משברי כזה.

הנה אצלנו, עיקר החשדות העולים מחקירת מותם של הזוג – דין שושני וסתיו הררי ז"ל, מתמקדים בסוגיה של היתר בניה וטופס 4 (טופס אכלוס) ואם אלו עמדו בתקני הבניה הדרושים. במקביל, במערך הכבאות טוענים ש"לאף מוקד בכל ארגון או גוף אחר לא הייתה אופציה לעמוד באירוע מסוג כזה, שאירע ביום שבת. יש להיערך בכוחות מתוגברים לקראת תחזית מחמירה כזו". ברור מדוע – ובצדק – בני המשפחות כועסות הן על הכללים הבסיסיים שלא הקפידו עליהם והן על חוסר היערכות למצב חירום. ציון שושני, אביו של דין אומר "במשך שנים המקום הוזנח …הבן שלי הוא קרבן על מזבח של כלום…" עוד עולה מהחקירה שנערכה עד כה, כי האירוע הוגדר בטעות כאירוע סרק ולבסוף רק כאשר אחד הדיירים הגיע באופן פיזי למוקד הם הבינו את חומרת האירוע ולמקום הגיעה הכבאית הראשונה כשעה וחצי לאחר אותו דווח. מקומם מאוד שבכל האירועים החריגים לא ראינו את המנהיגות העירונית יוצאת לרחובות ומפעילה את כל מערכי החירום העירוניים.
יותר מכך, בראיון תקשורתי של מהנדס העיר תל אביב קיבלנו תשובה מאוד מטרידה "ראש העיר לימד אותי לא להגיע למקומות בהן יש אסונות כי בכך אתה לוקח אחריות…" בראיון אישי עם רון חולדאי הוא לא התייחס כלל לשאלה מדוע מערכות החירום העירוניות לא הופעלו במתכונת חירום אלא בחר דווקא להתייחס לעובדה ש"זה אירוע חריג של פעם ב – 50 שנה ולא היה ניתן להיערך אליו מכיוון שהמשמעות האופרטיבית לכך היא השקעה של מיליארדים רבים בהחלפת התשתיות העירוניות". רון חולדאי הוא ראש עיר איכותי שקידם את תל אביב רבות, אך אם הגיעה שעתו אז מן הראוי שייקח אחריות על הכשלים ובעיקר על האמירות ההזויות וילך לביתו!

היערכות נכונה ויעילה במתכונת חירום של כלל כוחות ההצלה הייתה ממזערת נזקים ואולי אף הייתה מונעת את האסון הנוראי. (אגב הדרכה פשוטה לדיירי הבית ולכל דיירי הבתים בהם יש מעליות, הייתה מאפשרת לסייע בקלות ייתר ללכודים במעלית עד להגעה כוחות הצלה). לאסון זה אפשר להוסיף את האסון של עלי אגבריה וערן הרנשטט זכרונם לברכה אשר נהרגו בהצפות בערים השונות. על אסונות אלו ניתן להוסיף עוד אסונות חמורים הקשורים למזג האוויר הסוער כמו אסון נחל צפית, שם נהרגו 10 נערים ונערות וכן את אסון נחל חילזון בו נהרג אביתר יוספי ז"ל.
כך שהמכנה המשותף לכלל האסונות הוא חוסר היערכות, חוסר הקפדה על כללי "עשה ואל תעשה" במזג אוויר סוער, חוסר במתן הנחיות, חוסר מנהיגות והפעלה נכונה של כוחות החירום מהרגע שבו מתקבל דיווח על אירוע חריג.
בעידן הנוכחי ועל בסיס האחריות המוטלת על הרשויות המקומיות ניתן, אפשר וצריך לפעול בנחישות רבה עוד טרם החורף ואגב גם הקיץ, על ידי הכנת הציבור בהנחיות ברורות, הכנת המערכות וארגוני החירום השונים, סדר פעולות בעת אירוע, הפעלת אמצעי המדיה ועוד פעולות רבות שיאפשרו ויסייעו לאזרח הקטן לפעול באופן נכון וסביר. הציבור הישראלי הוא ממושמע, מקשיב לרשויות ומציית לכוחות החירום.

מה נכון לעשות מחר בבוקר על מנת לצמצם את האפשרות לאסונות הבאים: להכין את הציבור דרך תדריכים בכל האמצעים, לתרגל את כוחות ההצלה והחירום, לצאת במבצע הסברה כולל במוסדות החינוך על כללי עשה ואל תעשה, להכין את מוקדי החירום, להשתמש בכל המדיה על מנת להעביר הנחיות לציבור, להפגין מנהיגות, להפגין נוכחות בשטח ובמילים אחרות לפעול בכל הכוח והעוצמה כדי למזער נזקים. ויותר מכל ברמה הלאומית הגיעה העת למוקד חירום לאומי איחוד (כדוגמת 911 האמריקאי), שיתן מענה כוללני לאזרח על פי מודלים רבים שקיימים בעולם.
אני מסכים עם אמירתו של רון חולדאי שלא ניתן לבנות את כל התשתיות מחדש, אך באותה נשימה כדאי לעשות את כל הניתן ברשות העירונית, על מנת למנוע אסונות במצבי קיצון ואת זה עיריית תל אביב ורשויות נוספות לא עשו. בתוך כך ראינו רשויות בהן ראשי רשויות באופן אישי השתמשו בדף הפייסבוק שלהם ובמדיות נוספות על מנת להעביר לציבור הנחיות מצילות חיים.

ידידיי ורעיי, אל ניניו ואל ניניה הפכו לצמד מילים המתאר מצבי קיצון של מזג אוויר והן תופעות טבע מוכרות וידועות וכן סופה וסערה הם בעלות פוטנציאל לנזקים מהותיים, אך ניתן בפעולה נכונה של כל אחד מאיתנו ובעיקר במשמעת אישית גבוהה להימנע מאסונות בנפש וכל תשתית שתפגעה יהיה ניתן לתקנה לאחר מכן וכמובן חובתם של הממונים לנקוט את כל הפעולות הנדרשות על מנת להתכונן, להכין ולפעול בעת הצורך כדי למנוע את האסון בנפש הבא.