עו"ד ונוטריון עידן גרושקובסקי

כמו שקורה לא פעם, משך עשרות שנים, הם, הזניחו את הסדרת הרישום ביניהם לבין המדינה (טאבו) ובינם לבין עצמם, כלומר – אין בית משותף, אין הסכם שיתוף, אין תשריטים המפרטים מה חלקו של כל אחד, אין פרצלציה.. שיטת ה"יהיה בסדר" הרגילה,

והנה, בבואם למכור את הבתים, לפתע הם נזקקים, מהר מהר, להסדיר את הרישום, לפחות ביניהם. כל זאת, שכן כל אחד מהקונים נזקק למשכנתא, והבנק המלווה לקונים דורש זאת. מעבר לכך, גם בלי קשר לבנקים, כל קונה רוצה לדעת מה הוא מקבל, "על המילימטר".

לכאורה הענין פשוט – נכין תשריטים והסכמים בין השנים, ונציגם לקונים. אלא מאי ? מתברר שהשכן הנוסף ב"תלת", שכן עשרות שנים, סבור שהמועצה שלנו, לפני שנים רבות, טעתה ברישום הנכסים. זו פשוט טעות בתשריטים ישנים של שנות ה – 70. טענתו מוצדקת מול המועצה ואין לכעוס עליו, אלא שבגין טענה זו – מסרב לחתום על הסכם משולש עם שני השכנים, ושתי העסקאות הגדולות שבצנרת – פשוט נעצרו.
אם זמננו בידנו, היינו יכולים להסדיר הענין, לאחר מתן התשובה של המועצה, ווז חותמים על ההסכם ומסדירים את הקשר בין השכנים… אלא שהזמן דוחק והקונים לוחצים.

בלית ברירה, הגענו לפתרון "אד הוק": ייחתם הסכם בין כל חברי ה"תלת", אלא שהוא יסדיר הקשר ה"זמני" בינם לבין עצמם, ויירשם שם, שאם המועצה תשנה את הנתונים, השכנים יתקנו ההסכם . גם הקונים גילו הבנה וקבלו חוזה זמני זה בין המוכרים, ובלבד שלא נטרפד שתי העסקאות ולא נאבד את הסכמת הבנקים לעסקה.

הפתרון הזה "על המזל" ואינו מומלץ: ברגיל, אנו מממליצים תמיד להקדים תרופה למכה וכבר בשלבים מוקדמים להסדיר הקשר הין השכנים, כדי לחסוך צרות בעתיד.