עיריית יקנעם: "יש להרחיב את שטח השיפוט של העיר בשטח שבין פארק מבוא כרמל לאליקים.
לא יתכן שיישובי מגידו יתרחבו במאות אחוזים, ואילו יקנעם לא תוכל להבטיח את עתידה".
רה"ע סימון אלפסי: לא התכוונו, ואנו לא מתכוונים לבנות בעמק השלום
עיריית יקנעם: "יש להרחיב את שטח השיפוט של העיר בשטח שבין פארק מבוא כרמל לאליקים.
לא יתכן שיישובי מגידו יתרחבו במאות אחוזים, ואילו יקנעם לא תוכל להבטיח את עתידה".
רה"ע סימון אלפסי: לא התכוונו, ואנו לא מתכוונים לבנות בעמק השלום
ראש עיריית יקנעם, סימון אלפסי עמל בשנים האחרונות להרחיב את שטח השיפוט של יקנעם על מנת להבטיח את עתיד היישוב לשנים 2040-2020, ולאפשר לדורות ההמשך של העיר שחפצים בכך לגור בעיר שהם כל כך אוהבים.
רה"ע שער למצב שנוצר מאחר וליקנעם כמעט ולא נותרו עתודות קרקע לבנייה, ומכיר את צרכי היישוב מחד, ואת הבירוקרטיה מאידך, הודיע שעל אף שזו הקדנציה האחרונה שלו, הוא מחויב להכין תכנית לעשורים הבאים שתבטיח את המשך פיתוחו ושגשוגו של היישוב.
לשם כך פעלה העירייה בשני מישורים: בראשון, הוגשה יחד עם משרד השיכון בקשה לקבינט הדיור לקבלת שטח שבין פארק "מבוא כרמל" לאליקים. שטח בגודל של כ- 1500 דונם, ללא חקלאות שהעירייה הסכימה לקבלו על אף ניתוקו מן העיר, והבקשה אושרה. במישור השני הגישה העירייה בקשה לוועדה הגיאוגרפית מחוז חיפה להרחבת שטח השיפוט של העיר בדרום מזרח, וגם כאן בקשתה אושרה. בדו"ח מסכם של הוועדה הגיאוגרפית אשר הוגש למנכ"ל משרד הפנים נכתב שהעיר יקנעם מיצתה את מלאי עתודות הקרקע המצויות בתחום שיפוטה, ולאור סירובה של המועצה האזורית מגידו למסירת השטח שבין פארק "מבוא כרמל" לאליקים, והצעתם של המועצה והעומד בראשה מיוזמתם חלופה שנייה הכוללת העברת שטח בדרום מזרח, הוועדה הגאוגרפית ממליצה על חלופה זאת. אלא שלאחרונה החליט חולבסקי לחזור בו מההסכמה שהוא ומגידו הציעו על החלופה הזו, ובשל כך הוחלט שהנושא כולו יוחזר לדיון מחדש בוועדה הגיאוגרפית כאשר שתי החלופות יידונו מחדש, ובמהלך הדיון ישמעו את כל הגופים הרלבנטיים. בעיריית יקנעם שמלכתחילה העדיפו את החלופה בין פארק "מבוא כרמל" לאליקים מברכים על כך ומבהירים שידגישו בדיון החוזר בוועדה שמבחינתם החלופה של השטח בין פארק מבוא כרמל לאליקים היא הרלוונטית תוך התחשבות בהרחבות של אליקים. בנוסף לכך מדגישים בעירייה כי לא הייתה כוונה ואין שום כוונה לבנות בעמק השלום.
בעירייה מציינים שלא ייתכן שבעוד שיישובי המועצה האזורית מגידו הכינו תכנית הרחבה לשנים 2040-2020, וכל יישוב יתרחב בין 150% ל – 300% ויותר מכך, ואילו יקנעם לא תוכל להבטיח את עתידה. כיום הרזרבות היחידות שיש לעיר הן כ- 800 יחידות דיור, ואלו יספיקו ל: 6-5 שנים שלאחריהן לבני היישוב לא תהיה אפשרות לגור בעיר שבה גדלו ושבה הם רואים את עתידם. עיריית יקנעם בדקה את כל נושא התחדשות עירונית ונמצא שהתכניות הללו אינן כלכליות ליזמים. לגבי בנייה לגובה, כאן המקום לציין שביקנעם כן יש בניה רוויה של 6-7 קומות.
ראש העיר יקנעם, מר סימון אלפסי:
"יקנעם חייבת לגדול ולהתפתח. לעיר נגמרו כל עתודות הקרקע לבנייה ועלי חלה החובה לדאוג לעתיד היישוב לעשרים השנים הבאות, ולכך שילדינו יוכלו לגור כאן במידה וירצו. אני מאמין שמה שלא צומח – צונח. מלכתחילה העדפנו את השטח שבין פארק "מבוא כרמל" לאליקים שם אין שום חקלאות ורק טרשים. כדי לשמור על יחסי שכנות טובים הסכמנו לבחון תכנית חלופית שהוצגה ואושרה על ידי מגידו וראש המועצה שלה. עיריית יקנעם לא התכוונה ולא מתכוונת לבנות בעמק השלום. אני יודע מצוין לשמור על הטבע. כדאי שגם במגידו ילמדו לשמור על הירוק ולא יפריחו סיסמאות ריקות מתוכן שעה שכבר שווקו כ- 170 מגרשים לבנייה בעין העמק, כ- 400 מגרשים עתידים להיבנות באליקים, ועוד מאות יחידות דיור בקיבוצים ובמושבים, והכל על חשבון הירוק. למגידו מותר להתפתח וכך גם ליקנעם".
כתיבת תגובה