ואני, שבלוטת המודעות העצמית שלי מעולם לא הייתה מפותחת במיוחד אומרת, אם כל אחד שקם בבוקר על צד שמאל או ימין, מחליט שהוא מקים מפלגה, אין סיבה שאני לא אקים.
אז החלטתי שאני הולכת על זה.
ביררתי מה נדרש ואמרו שמחליטים על שם, על מצע וזהו. קלי קלות.
אז הקמתי מפלגה ואני מבסוטה אש.
בקשר לשם, מתלבטת בין עתיד לליזה, ליזה עם הפנים לעתיד, ליזה למען עתידנו או עתיד ורוד עם ליזה. כל שם הוא טוב, כל עוד יבינו שאני המרכז ושאין באמת עתיד אתי.
המצע שלי גם הוא בהכנה. אם לא אספיק, אפרסם כמה סרטונים. לא חייב עם מילים. נראה לי שבמקרה שלי, דווקא אם לא אומר את כל מה שאני חושבת, יש סיכוי שאקבל יותר קולות.
אגב, נושא טוב אחד למצע כבר מצאתי: המצביעים שקנו טלפון חדש ובכל פעם שמנסים לסגור אותו, לוחצים בטעות על שני מקשים ויוצא להם צילום מסך.
מי שהבין והזדהה מוזמן להצביע.
מי שמחייך שיתבייש לו בפנים על כך שהוא מגחך על אישה מאותגרת.
שרק יזכור שהיא מועמדת לראשות הממשלה.
אם הרעיון הזה לא יתפוס, אחליף אותו באחר: כל ההורים שאמרו בהתלהבות לילדיהם "בואו נעשה לכם אבויויו" והילדים המבוהלים דרשו חזרה את ההורה שהכירו.
אגלה שאבויויו זה שק קמח בירושלמית. רק תראו כמה אני נחמדה בזמן בחירות.
לגבי מצביעים למפלגה, זה בהתהוות. אני רק צריכה כמה מצביעים שעוד לא מכירים אותי ולא ידעו שהם מצביעים עבור אישה נטולת ערך מוסף ובלי שום אג'נדה.
רק תראו כמה מתאים לי לעמוד בראש מפלגה, לכל בעיה, תיק תק פתרון.
החדשות הטובות הן שמספר 2 כבר יש לי. שלומי. למרות שאני לא בונה עליו שיתרום. בכל זאת אני מזכירה שבשלומי עסקינן. גם אם הוא יציע משהו, אני אצטרך לבצע אותו לבד, כמו תמיד.
כמו שהוא הציע שנצבע את האופניים שיעמדו צבעוניות בגינה ואני התלהבתי והתחלתי בצביעה. והוא בינתיים הכין קפה, חיפש כיסא נוח שלא יכאב לו הגב, קפץ רגע לחבר להביא עוד מברשת ונשאר שם שעה כדי לשחק שש-בש. שלא יגידו שהוא לא חברותי. כשחזר כבר סיימתי לצבוע. אז הוא צילם ושלח תמונה נהדרת וכתב "תראו איזה יופי צבענו."
ואני עוד הייתי צריכה להודות לו על היוזמה המבורכת.
אז אני לא ממש בונה עליו בנוגע לעשיה, אבל מורלית זה גם משהו. והוא גם נאמן. למרות שבתוך תוכו אני מניחה שלא יהיה אכפת לו אם יתפסו אותי על איזה שוחד קטן ויזיזו אותי מהתמונה. הנה שיחדתי את הילדים כדי שיצאו אתנו לטיול והוא כבר מאיים להשתמש בזה נגדי.
לא מסתפק בלהיות מספר 2 החמדן.
ואתם אל תתלהבו, לא תמצאו כלום. כי לא היה כלום.
ועכשיו אחרי שמאוד התעייפתי בלהקים אותה והסקרים מחמיאים לי, אני פורשת. כי אם אזכה חלילה, אין לי מושג מה צריך לעשות. מראש היה ברור לכולנו שלא כדאי לבנות עלי או על מספר 2 שלי, נכון?
חוץ מזה שבגילי אני בקושי מצליחה לזכור את שמותיהם של שלושת ילדיי, לא באמת חשבתם שאצליח לזכור 120 חברי כנסת?
רק עוד 67 יום ואנחנו שם…
שבת של שלום חברים שלי
arzonyliza@gmail.com