מחד מלא אושר ושמחה בכל בית על הגאווה בסיומה של עוד שנה.
תעודה מופתית, ציונים לשבח, הצטיינויות ועוד כל מיני התרגשויות של סוף תקופה. אנחנו ההורים מלאי גאווה ובטח הילדים מלאי אושר משום שעמדו במשימה.

אך מאידך טוב מה עושים ממחר מתחילה החופשה ואז מבינים לעומק כי מדובר באירוע שמחייב היערכות משפחתית מתוזמנת ומתואמת להפליא.

הרי לנו ההורים שגרת החיים ממשיכה, אין חופשה מקבילה ממקומות העבודה, כך שבאחת כל אחד מאיתנו מוצא עצמו כסדרן עבודה ממוצע ועם צונאמי של טיפים איך לעזור לילדינו לשרוד את החופש הגדול, איך לגרום להם שלא להשתעמם, ליהנות מכל רגע עד תום ואולי אפילו ללמוד משהו חדש על הדרך. אבל רגע? מה אתנו לעזאזל? איך אנחנו ההורים העובדים והמותשים אמורים לשרוד חודשיים שלמים עם ילדים שמשתעממים במהירות הבזק, עצבניים מהחום, מחוסרי מסגרת אך מלאי אנרגיה.

״ ילדים מחר אתם מתעוררים וסבא יגיע לאכול איתכם ארוחת בוקר…״
״ הערב אתם ישנים אצל דודה… נא להתנהג בהתאם…״
״שבוע הבא אנחנו יוצאים לשבת אצל הדודים מאיי שם…״
״בעוד יומיים יורדים לאילת…״
״ זוכרים את החברים מ….. אז מחר מבלים אצלם לשבוע…״
״טסים ל….. ״
״וסבתא אומרת שאתם מקסימים אז היא באה לישון איתכם״
ועוד מיני משפטים שנכונים לסידור העבודה בתקופה זו!
הסבא והסבתא שכבר בגרו מזמן נדרשים לחזור מעט אחורה ולסייע עם המון סבלנות, הארנק מתרוקן מכל אפשרויות הבילוי רק בכדי ״לשרוף״ עוד יום או יותר, הדודים שאפילו את שמם בקושי אנחנו זוכרים מוצאים את עצמם מארחים אותנו כי בכל זאת צריך להתקדם
והנה סופסוף מתחילים להריח את הסוף לפרוייקט המשפחתי המורכב הזה.
כולנו עסוקים בלמלא את הילדים בחוויות הבילוי ההזויות ביותר בכדי להעביר את הזמן ולטעון את הילדים בסיפורים של היום שאחרי.
משפחה ממוצעת של שלושה ילדים בגיל הגן ובית הספר נדרשת להוצאה של עשרות אלפי שקלים ויכולת תכנון מרשימה בכדי לעבור בשלום את החודשים הללו!
והנה כולנו מוצאים את עצמנו לקראת הסוף ובהיערכות להעברת האחריות למוסדות החינוך השונים.
כל כך נוח שבבוקר אנחנו מגיעים עם חיוך לגן ולבית הספר ״ומזדכים״ למספר שעות על האוצרות שלנו ומעבירים אחריות לגננות ולמורים!
הם כבר יסתדרו וידעו איך להעביר את השעות בלי האטרקציות של מאות ואלפי השקלים.
החודשים האלו מלמדים אותנו כל שנה איזו הערכה יש לנו למחנכים האלו!

אנחנו בחודשיים חופשה מוצאים את עצמנו חסרי סבלנות ובעיקר עם ארנק מרוקן ואילו המחנכים מצליחים ביד רמה לדרוש מילדינו כל כך הרבה וכל כך בקלות.
בהחלט זו הזדמנות להודות למחנכים הללו שלא תמיד זוכים להערכה לאורך השנה, זו הזדמנות להודות לכל העוסקים במלאכת החינוך המורכבת לאורך כל ימות השנה ובוודאי להודות למערכת החינוך הלאומית על הענקת מוסדות מופתיים וערכיים שדואגים לחינוך ילדינו.

יחד עם זאת חובתינו לדרוש שינויי מהותי בתכנון חופשות הילדים לאורך השנה ובעיקר בחודשים יולי אוגוסט.
בהחלט יש אבסורד בכך שאין התאמה בין חופשות ההורים לחופשות הילדים.
אני מכיר לא מעט חברים שסידור העבודה לתקופה זו הופך להיות בלתי אפשרי כלכלית וארגונית ומביא לכך שהם לוקחים סיכונים בהעברת הזמן לילדיהם.

כאב לילדים קטנים שחיים בקיבוץ אני נהנה מהמשך הפעילות בגנים ובבתי הילדים ולמעשה ישנו שבוע אחד של סגירת מערכת החינוך וזאת לצורך התארגנות לשנה הבאה ואני שואל האם ניתן לאמץ את הסטנדרט הזה לכלל מערכת החינוך במדינה ובטוח שכן.
כן חובתנו ההורים לדרוש התאמה בין חופשות ההורים לחופשות הילדים וזאת כאינטרס לאומי, אחרת יש כאן פער חינוכי מורכב שלא כל משפחה מסוגלת ״לשרוד״ אותו בשלום.

יקיריי החופש הגדול הוא אתגר ארגוני ובעיקר כלכלי אז בכדי לשרוד תמשיכו לחייך, לפתוח את הארנק ולקוות שהסבתא והסבא פינו את הזמן לחודשיים.
ותזכרו המחנכים זקוקים וצריכים לקבל את הערכתינו כל יום ויום מחדש.
ואם בכל זאת נשארו עוד מעט שטרות בארנק ונגמרו הרעיונות אז מומלץ בחום אגמון מרקט בעמק החולה – אוכל טוב, מקום ממוזג וכדור פורח הילדים אהבו, נהנו והותשו.

אה ולא לשכוח לקנות תיק חדש, מחברות וכלי כתיבה כי עוד רגע ״הסיוט״ נגמר…