התכנסנו בחצר ביה"ס רימונים, לערב מלא כרימון כדי לחגוג יומולדת 'עגול' של 61. לב הערב היו שיחות בארבע עיניים או יותר, שיתופים מההווה ומעט זכרונות מהעבר. הייתה גם מצגת, כמעט על טהרת צבעי שחור ולבן, החל מגיל הגן, דרך השתטות גיל ההתבגרות וכלה בערב הסיום המרגש, בו הבטחנו לעצמנו לשוב ולהיפגש… היה משמח לפגוש מורים שלנו שהגיעו וגם ברכו וכן להאזין לדברים שנשא על הבמה מנהלנו בתיכון – יעקב שביט.

קצת שירה בציבור וברקע – כיבוד קל ואיכותי.

הגיעו כ – 130 בוגרי המחזור ולרגע אף התייחדנו עם זכרם של חברינו שכבר לא איתנו.

הופתענו להיווכח שפלח ניכר מאיתנו מתגורר בטבעון ובנותיה בעוד אחדים חצו את האוקיינוס כדי להגיע.

האווירה הייתה נעימה ומרגשת: היו שם אמפטיה והכלה, קבלת השונה והקשבה, חמימות והתעניינות. (אם אך היה לנו יותר מזה גם אז…).

תרם לאווירה הטובה גם מה ש(כמעט) לא היה: שיפוטיות וביקורת, השוואה וקינאה.

למרות הטירחה – לא היו במזנון צלחות וכוסות חד פעמיים. אי שם אחרי חצות, מיינו את האשפה ודאגנו שמרכיביה יגיעו ליעדיהם. בתום הערב, כ – 6 שעות אחרי שהחל, נותרו החצר והשרותים נקיים כפי שהיו. (אלה פרטים שנראים שוליים – הם כאן כדי להמחיש את ארגז הכלים, שקיבלנו במרוצת השנים…)

תודה לכל הצוות החינוכי שלקח חלק בעיצובנו.

תודה גם לסתווית – המנהלת הנוכחית של ביה"ס ולאב הבית עודד על הנדיבות, הפתיחות, העזרה והתמיכה .

חן חן גם לבעלי היוזמה והמארגנים: אבי וייצנר, עמרם בר יעקב ולצוות האנשים היקרים שהכינו הכל בטוב טעם (תרתי משמע) ובמסירות רבה.

מיה אור (נויפלד)