"חמישה חודשים חלפו מאז הכריזה שרון רופא אופיר על התמודדותה לתפקיד ויום יום היא חווה ולומדת על אין ספור בעיות ומצוקות ועיוותים, כאן בטבעון, בבית שלנו, המצריכים הקשבה אמיתית, הגינות בסדרי עדיפויות, ולב פתוח. תמיד אמרתי שטבעון זה הבית והיום אני סבור שהבית צריך אישה, בעת הזו יותר מתמיד".
אנחנו נכנסים לנגריה המאובקת ומתחילים להשתעל. הרצפה מלאה נסורת, ועל כיסא נמוך מאחורי שולחן ישן יושב רמי. "את הנגריה הזו הקים אבא שלי," הוא אומר בגאווה. "כבר יותר מחמישים שנה שאני כאן, ובמרוצת השנים גם הילדים שלי התחילו לעבוד איתי. המקום הזה הוא כל מה שיש לי." רמי יקירי, יליד טבעון, עובד בנגריה שלו מאז היה נער. את המקום הקים אביו באזור המלאכה שהוקם ברחוב השיטים, אך לימים הוחלט שהאזור כולו יהפוך לשטח ציבורי, ואזור המלאכה יועבר כולו לגבעת קושט. לאחר תקופת זמן הסתבר שלמועצה אין כסף לפצות את בעלי הנכסים באזור המלאכה, ולכן שוב שינתה את יעוד הקרקע, הפעם לבנייה רוויה. חמש עשרה שנה חלפו, רוב המבנים ננטשו, רישיונות העסק נשללו, האזור הפך לקן עבריינים – ורק רמי, בעיקשות מעוררת התפעלות, לא ויתר. הנגרייה שלו הייתה הכל בשבילו, והוא נשאר במקום והמשיך לפרנס את משפחתו. "את כל החסכונות שלי שרפתי כדי להמשיך להפעיל את הנגריה. הכל הלך על בתי משפט ומאבקים בלי סוף," מספר רמי בעייפות. לבסוף פסק בית המשפט העליון להעניק לנגריה של רמי רישיון לשימוש חורג עד לשנת 2015. "לפני שלוש שנים נגמרה ההארכה," אומר רמי, "והוועדה המקומית במועצה לא מוכנה לתת לי רישיון. אני לא יודע מה לעשות, נגמרו לי הרעיונות וכבר אין לי כוחות לבתי משפט". בסוף פנה אל שרון בקול רועד ושאל: "תוכלי לעזור לי?".
משפחת יקירי לא לבד בסיפור הזה. אני תושב טבעון כבר 62 שנה, גדלתי בשכונת הגפן אני מכיר את האנשים, הקשיים, וגם אל שרון כתושבת טבעון ועיתונאית בכירה בידיעות אחרונות, סיפורים דומים לאלו זרמו לפתחה כל השנים, וכעת, מאז יצאה למסע הבחירות הנוכחי, השטף רק מתגבר. כשנפגשנו לראשונה שמעתי ממנה משפט שמלווה אותי, "אתה יודע מוטי", אמרה לי, "תמיד האמנתי, והיום יותר מאי פעם, שלכל אדם ולכל אישה יש סיפור, ושאני רק צריכה לפקוח את האוזניים ואת הלב ולהקשיב, וכראשת רשות- לפעול". מזה מספר חודשים שאני מלווה אותה במסע הבחירות שלה, ואף נענתי לבקשתה להצטרף לרשימת 'עתיד בטבעון זה הבית', בחודשים האחרונים פנתה אליה קבוצת שכנים עם מצוקה קשה, שרון הזמינה אותם אל ביתה וכשנכנסו אמרו לה בפליאה, "זו הפעם הראשונה שמישהו מוכן פשוט להקשיב לנו". בפעם אחרת הייתה זו אם חד הורית ששיתפה אותה במצוקתה הנוגעת לבנה שהורחק מהגן. תושב שהחליט באמצע החיים לשנות כיוון מקצועי בא וביקש סיוע במציאת עבודה, ומשפחות נזקקות בסביבתה מבקשות סיוע, פשוט כי היא שם, כי היא מקשיבה להן ומתייחסת לכול אדם בגובה העיניים.
חמישה חודשים חלפו מאז הכריזה שרון רופא אופיר על התמודדותה בבחירות, יום יום היא חווה ולומדת על אין ספור בעיות ומצוקות ועיוותים, כאן בטבעון, בבית שלנו, המצריכים הקשבה אמיתית, הגינות בסדרי עדיפויות, ולב פתוח. אנשי טבעון מלאים ברעיונות, ביכולות אישיות מדהימות, רבים בעלי רוח התנדבות. אנחנו רק זקוקים לאישה הנכונה שתיכנס לעובי הקורה תחבר את חלקי הפאזל לטובת כולנו. בעוד עשרה ימים נכריע בקלפי מי יוביל את טבעון בחמש השנים הבאות, תמיד אמרתי שטבעון זה הבית והיום אני סבור שהבית צריך אישה, בעת הזו יותר מתמיד.

*כתב מוטי עמיר