חבר מטבעון, עם דירה קטנה וצנועה שקנה לפני שנים, דירה א', זיהה הזדמנות, וקנה דירה (בעצמו), נניח דירה ב'. הוא זכר, שחייב "להפטר" מדירה א', תוך שנה וחצי מקנית הדירה החדשה, כדי שלא לשלם מס על קניית דירה זו. הוא בקש וקיבל רשות "להקפיא" מס זה למשך שנה וחצי.

חלף זמן, הגיעה הקורונה, והנה, הזדמנות טובה, וקנה דירה נוספת, דירה ג', עליה כבר שילם מס רכישה גבוה, שכן יש לו כבר יותר מדירה אחת. 

בינתיים, נוצר לחץ זמן, שכן הסתיימה תקופת השנה וחצי …והיה עליו מהר להפטר מדירה א', הצנועה. הפתרון הקל והחוקי שהצענו – להעביר דירה זו לאימו, לה אין בתים. העברה זו, ללא תמורה, מבן לאם, אינה מחייבת מס.

כעת, ועל בסיס זה, עדכנו את המדינה, כי אינו צריך לשלם את מס הרכישה עבור דירה ב' (שכן נפטר בזמן מדירה א'). והנה, המדינה מקשה: הרי כעת, כבר יש לו עוד דירה, זו דירה ג', והוא שוב עם שתי דירות. לכן, לכאורה, אין מקום לפטור ממס לגבי קנית דירה ב'.

הלקוח נדהם, "קם יריד בבית": הרי זו הפרת התחיבות המדינה שלא למסות אותו! 

לפני הוויכוח עם המדינה הרשיתי לעצמי "לתת לו" על הראש, ובצדק : הרי כה קל היה להעביר את דירה א' לאימו לפני כל התהליך… וגם אם לא בשלב המקדמי, עדין, ניתן וכדאי היה לעשות זאת לאחר קנית דירה ב', טרם קנית דירה ג'…

כעת נזקקנו לפניה נחפזת ונמרצת לרשויות המס עם הפניה מתאימה לתקנות ועם "חצי איום" בדבר פניה לערכאות, אם המדינה לא תחזור לדרך הנכונה. הלחץ עזר, והמדינה הבינה שלא היה מקום להותיר את המס על  מכונו לאחר שנפטר מדירה א', בזמן.  ולהבא, הזהרנו את החבר לבל יתייעץ לפני כל פעולה כזו… שכן סוף מעשה, במחשבה תחילה!