הבחירות המוניציפליות יערכו ב- 30/10 – כ״א בחשוון והפוליטיקה המקומית מתחילה לרתוח ולהגביה לקראת השיא.
יום בחירות הוא יום חג לדמוקרטיה בו כל אחד מאיתנו רשאי לבחור את מפלגתו ואת מועמדו לניהול הישוב בחמש שנים הבאות עלינו לטובה.

ערוצי הטלויזיה פתחו בסדרת כתבות שסוקרת את ההכנות לקראת הבחירות ובתוך כך את הכיוונים והאג׳נדה של המועמדים בערים השונות בישראל.
בתוך כך לרוב ניתן לראות מרחב הבטחות כמעט אינסופי של המועמדים שמכך ברור שאלו הולכים לייצר פלאים ביחס לאחרונים שניהלו את הישוב.

ישנם ישובים שבהם המועמדים מבטיחים הגדלת השטח היישובי ופיתוחו הנרחב של היישוב, יש שמייחלים כי המערכת החינוכית תשתנה לאין ערוך, קיימים אלו אשר רואים מיזמי ענק תעשייתיים שיצרו מקורות תעסוקה, יש שבחרו להתמקד בהוצאת תשתיות לאומיות לטובת איכות החיים והסביבה וגם כאלו שמתמקדים בשיפור התשתיות הקיימות בישובים.
ההבטחות הם פרי הקמפיינים השונים של המועמדים ומבלי לפגוע במועמד זה או אחר או בכם התושבים, נא קחו בחשבון שרוב האשליות יתבדו יום אחרי כינון המועצה הבאה ולאחר מספר חודשים במרבית הישובים יחזרו למציאות השוטפת והיומיומית כפי שהיא כיום.

זאת למה? השלטון בעיקרו במדינת ישראל הוא שלטון מרכזי בו הממשלה היא זו שמתקצבת, מכוונת, מנחה, מתכננת ופועלת.
רוב הפעילויות הציבוריות כולל בתוך הישובים הם פרי התקציב הממשלתי והרפורמות שמונהגות בו.
מערכות החינוך, הרווחה, התעסוקה, התשתיות, התחבורה, התעשייה, הביטחון פנים מוכתבות על ידי השלטון הארצי ולרשות המקומית יש מרחב מצומצם להשפעה בכך.

רוב מקורות התקציב העירוני בא מהכנסות ארנונה – תושבים, עסקים ותעשייה, מהעברות ממשלתיות, מקנסות והיטלים וממענקים ממשלתיים, כך שבסופו של דבר העוגה היא דומה ואין בה שינוי רב.
אם כך למה לערוך בחירות ולמה להאמין למועמדים השונים בהבטחותיהם.

יחד עם המגבלה שתיארתי התקציבית, המנהיגות הנבחרת היישובית יכולה לבצע שינויים בסדרי העדיפות בישוב, אך לכך נדרש זמן ( אילוצי בירוקרטיה לרוב), מעוף ויצירתיות, נחישות, אמביציה, מוטיבציה, כושר פוליטי בינאישי לשכנוע החברים והתושבים, יכולת להיאבק בעיקר במשרדי הממשלה וכמובן קשרים בשלטון המרכזי.

ניתן לבחור דוגמאות ברחבי הארץ להצלחות של ישובים להתרומם ולהיות אחרים ושונים בתוך כך העיר ראשון לציון שנערכה בה מהפכה שעדיין מתחוללת וזאת החלה לפני יותר מעשור, העיר אשדוד, העיר עפולה ובאזורינו אנו רואים את נשר, יקנעם ואפילו רמת ישי כישובים ששינו את פניהם וצעדו בצעדי ענק לקדמת הישובים. קרית טבעון בתקופתו של ראש המועצה שמואל אבואב.
קרית טבעון ישוב מדהים עם אוכלוסיה מהטובות שקיימות במדינת ישראל, אך הפוטנציאל לא מגיע למימוש הראוי והנכון לטבעון. בבחירות הקודמות ניסיתי את כוחי בהבאת רוח חדשה ורעננה לישוב ובסופו של דבר התושב אמר את דברו ובחר את בחירתו ויחד עם הבחירה הגיעו עוד חמש שנות דשדוש וחוסר מעש מוניציפלי משמעותי בישוב.

למעלה משלוש קדנציות שבהם כיהנו ראשי מועצה כושלים הביאו למצבה הנוכחי של טבעון בשונה ממה שהיה בעבר ולפגיעה משמעותית בשירות לתושב.
כעת הפתק בידכם וההכרעה אצלכם ולכן ראוי יהיה שאלו יינתנו למי שבא עם כמיהה אמתית, מוטיבציה ורצון לחולל שינוי משמעותי.
להבנתי השינוי צריך להיות ממוקד בתחילה לשלושה תחומים עיקריים – השירות לתושב, פיתוח תשתיות ועסקים ומערכות חינוך ורווחת התושב מובילות.

כל תפקידה של הרשות המקומית היא לדאוג לשירותו ורווחתו של התושב ואת זה ניתן לעשות על ידי שינוי מהותי בהבנת תפיסת השירות על ידי המשרתים שבראשם עומד ראש הרשות ונבחרי הציבור שמכוונים את יתר עובדי הרשות ושלוחותיה למאמץ זה.

יקיריי, אני מכיר היטב את המועמדים בטבעון ומשוכנע שהבחירה צריכה להיות באדם עם הניסיון והיכולת הניהולית המוכחת עם הצלחות, זה שהעסיק והפעיל מאות עובדים תחת תפיסת שירות ברורה, בעל ידע וניסיון בנעשה בקריה ובחן את בעיותיה בצורה עמוקה מזה עשרות שנים ומביא עמו יכולות יזמיות, כלכליות ושרותיות מוצלחות.
הבחירה בידכם והשיקול צריך להיות לאור כישורים ולא על ידי הפעלת קשרים ולחצים.
מאחל לכולנו הצלחה בבחירה הנאותה שתוביל לשגשוג וצמיחה של הקריה.