השבוע הסתיימה השבעה. השבעה עליך. כולם אמרו עליך דברים יפים כל כך, ואתה כבר לא יכולת לשמוע.

שעת בוקר ואני מתיישבת ברכב רגע לפני יציאה ליום עבודה חדש.

ליזה, את לא מתביישת לצאת ככה עם חולצה לא מגוהצת? כך תופס אותי על חם שלומי במהלך ניסיון להחריש את

שלומי: חומד כדאי שתסתכלי על תחזית מזג האוויר

'מה רע לי שטוב לו' הוא עובדה מוגמרת ומודפסת.

החלטתי שאני חייבת ללמוד להצטלם סלפי. זה לא נראה מסובך וכך לא אצטרך טובות מאף אחד.

אני מצהירה שלא בכל רגע אהיה פנויה לילדיי. לפעמים אהיה עסוקה בי. אבל כשהם באמת יצטרכו, ברגע יהיה לי פנאי.

כשהייתי בת 15, היינו חבורה קטנה של בנים ובנות. בשעות אחר הצהרים הפנויות, היינו נפגשים בכל פעם בבית אחר, מרגישים

יושבים בערב ורואים חדשות. אני מרוחה על הספה מנומנמת. שלומי מקשיב בשקיקה, מתעדכן מי קיבל עוד מנדט ומי איבד, מה