ימי בין המצרים

הרב אמנון ריבק, רב קהילת מעלות טבעון  

ביום ראשון האחרון ציינו את צום י"ז בתמוז – למעשה באיחור של יום, כי לא מתענים בשבת – והתחלנו את התקופה הנקראת בין המצרים – אלו שלושת השבועות שבין פריצת חומות ירושלים ובין חורבן הבית שאירע, כידוע, בתשעה באב. חז"ל, שאהבו לקבץ פורענויות יחד, וליצור תבניות סימטריות, כותבים ככה במסכת תענית שבמשנה (פרק ד)

"חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְּאָב.

בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהֻבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד  צֶלֶם בַּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ (חטא המרגלים), וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר.

מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה:"

(המשפט האחרון שימש את חכמי התלמוד כמניע לכתוב את המשפט המפורסם הרבה יותר – "משנכנס אדר, מרבין בשמחה")

את השם 'בין המצרים' שניתן לתקופה זאת אנחנו מוצאים במדרש 'איכה רבה' – מדרש על מגילת איכה שקוראים ב-ט' באב. במגילת איכה כתוב (פרק א פסוק ג)  "גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֨נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָֽשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם, לֹ֥א מָֽצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹֽדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃" והדרשנים מחברים את 'בין המצרים' לתאריכים שבם אנו עוסקים: "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים – ביומין דעקא [ימים של צרה] משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קֶטֶב מְרִירִי מצוי".

מיהו קֶטֶב מְרִירִי? שד? כוח מזיק? מחלה קשה? הוא מופיע בשמו בפרשת האזינו (דברים פרק לב) ברשימת הדברים האיומים שמבטיח ה' למי שילכו אתו ראש בראש:

"אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת, חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם. 

מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִִירִִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר."

מדרש איכה רבה ממשיך ומתאר אותו כמפלצת נוראית – "ר' יוחנן אמר כולו מלא עיניים קליפות קליפות ושערות שערות, ור' שמעון בן לקיש אמר עין אחת נתונה על לבו וכל מי שרואה אותו נופל ומת. ומעשה בחסיד אחד שראה אותו ונפל על פניו ומת".

נוכחותו של השד הזה כל כך מוחשית עבור חז"ל, שבשולחן ערוך (במקום שבו עוסקים בדיני תקופת בין המצרים) מזהירים: "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב, שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (בערך מעשר בבוקר עד אחת בצהריים)" ומסביר הרמ"א "משום שבהם קטב מרירי שולט".

ואנחנו, שפחות מתחברים לעולם השדים, נאמר: קטב מרירי ששולט בנו עכשיו הוא אותו קיטוב מר וממרר, אותה שנאת כל מי שחושב אחרת, אותו כעס יוקד כגל החום שמכה באירופה כלפי המחנה האחר, ומאלה עלינו להיזהר, בימים האלה שבין המצרים ובכל הימים בכלל.  

שניזהר כולנו מקטב מרירי.