סיבוב חמישי בלי "נוק אאוט"/ אמנון אשל אסולין

הקרב לקראת ה"נוק אאוט" החל במלוא העוצמה והפתיחה שלו היא עם הכלים הכבדים ביותר. גנץ וסער עשו מהלך שתכליתו לסנדל את ביבי מצד אחד ולא פחות את לפיד מן העבר השני. יחד עם זאת האיחוד מעבר לעובדה ששם את גנץ בפוזיציה טובה לראשות ממשלה, אינו משנה  את המפה ה"גושית" ועל פניו מסתמן כי גם הממשלה הבאה תהיה בעלת רוב מזערי שיאפשר לה "אורך חיים" קצר ויביא לסבב בחירות נוסף. נקודת הפתיחה של גנץ עם הרמטכ"לים שהיו איתו והחיבור ל"יש עתיד" יצרו תחושה ובעיקר תקוה שהנה משהו עומד להשתנות, אך נתניהו "ריסק" גם את זה עם רעיון ראש הממשלה החליפי והוביל לקרע בתקוה שנוצרה. האיחוד התפרק, בוגי ברח, אשכנזי נטש ונראה כי גנץ סיים את דרכו הפוליטית באמצעות "מעשה הקסמים" של ביבי.  באופן מפתיע גילה גנץ נחישות פוליטית, דבקות במשימה ואפילו "שועלות" פוליטית והצליח למצב את עצמו כאיש הנכון, בטח בתקופת ממשלת בנט, שנכון וראוי שיהיה מועמד לראשות הממשלה. אין ספק כי גנץ מרוויח ממהלך האיחוד וממנף את מעמדו הפוליטי, אך יחד עם זאת הוא "גלגל ההצלה" של התקווה החדשה בכלל וסער בפרט, כולי תקווה שאלו האחרונים לא יאכזבו ביום שאחרי הבחירות במהלך של היפרדות פוליטית. המהלך הזה יצא לדרך כבר התחילת "מסע" הבחירות החמישי ובהחלט יהיו מהלכים נוספים משמעותיים שיובילו להתחברויות בכלל ואפילו למפלגת גנץ – סער בפרט. ביבי בכל כוחו נלחם בכדי ל"רסק" לחלוטין את ימינה מתוך ייצר נקמנות ואולי בסופו של יום ימינה תחליט לחבור לאלו, על מנת לא להיעלם או למסגרת פוליטית אחרת. לפיד שקוע מספיק לעת עתה בכניסה לתפקיד ראש הממשלה ויותר לביקור הנשיא האמריקאי, כך שטרם הצליח לעסוק בפוטנציאל של האיחוד הנוכחי. המאבק המרכזי בעת הזו בין ביבי, גנץ וסער, לפיד הוא על מי מהם יצליח לקרב לבבות עם הדתיים החרדים – ש"ס ויהדות התורה על מנת לזכות בתמיכתם ואלו לא בטוח שיצהירו באופן פומבי לפני הבחירות, אך ידאגו להותיר את שלושת האופציות פתוחות לחלוטין.

היום יפתח ביקורו הרישמי של ביידן בישראל וזאת לראשונה כנשיא ארה"ב הביקור הוא קריטי לאסטרטגיה הישראלית במספר היבטים וכמובן כל השחקנים הפוליטיים ינסו למנף אותו בהקשר הבחירות. שלושה דברים מרכזיים עומדים ברמה הלאומי: ההסכם עם איראן ולאן פני האמריקאים בהקשרו, המשך מיסוד ופיתוח "הסכמי אברהם" ויצירת קואליציה איזורית בדגש על בטחונית כקונטרה לאיראנים ולרצונם בפיתוח איום איזורי, מבחינת ישראל זוהי המשך "תעודת" כניסה למשפחת העמים האיזורית והשלישי הוא המשך מיצוב ופיתוח מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל וכתוצאה מכך חיזוק מעמדה האיזורי והבינלאומי של ישראל. כפי שנאמר השחקנים ימנפו זאת לצרכים הפוליטיים לקראת הבחירות, לפיד ימשיך לנסות הכל הכוח לקבל "תמונת ניצחון" עם ביידן ויעשה הכל ש"זמן האיכות" שלו יהיה כמה שיותר משמעותי, גנץ ינסה ל"מכור" ולהראות את כל מרכולתו הבטחונית והפוליטית על מנת לזכות בהערכה אמריקאית רשמית וביבי "ישכב" על הגדר בכדי לומר הידידות שלנו האישית היא הבסיס לכך שנכון שאני יהיה המנהיג בישראל. בכל מקרה נכון שהביקור בישראל הוא חשוב מאוד לנשיא, אחרת לא היה נוחת כאן, אך בואו נשים פרופורציות לאמריקאים יש את המטרות שלהם: האחת השתלטות על האינפלציה העולמית באמצעות הסדרת מחירי הדלק על ידי העלאת התפוקה הסעודית בשאיבת נפט והשניה יצירת לחץ על איראן שתשב ללא דיחוי ותנאי על ההסכם אחרת האלטרנטיבה היא קואליציית העמים שנגדה.

ידידי ורעיי כל עוד לא יהיה שינויי מהותי בשיטת הבחירות ובהעלאת אחוז החסימה כנראה שלא יהיה שינויי בחלוקה בין הגושים הפוליטיים וכולי תקווה שהמנהיגים ידעו זאת ויובילו למהלך של איחוד בכדי לייצב את המערכת הפוליטי. כולם היו בהלם כאשר פרס ושמיר התאחדו ונכון שיהיו לנו מנהיגים מהסוג הזה ששמים את המדינה לפני האישי והסיעתי. ביידן בכל מקרה יעשה הכל על מנת לא להיות שחקן בפוליטיקה הישראלית, אך העיתוי הוא כזה שכל שחקן ינסה למשוך אליו את ההצהרות וההצלחות.