ויכוח בין יורשים עתידיים והדרך הנכונה לפעול מול המצווה

מאת עו"ד ונוטריון, עידן גרושקובסקי

אריק אינשטיין הגדול שר שיר יפה (של ביאליק) – על אדם שמתלבט מה יהיה – רב ? סוחר? וכו'…. נזכרנו בכך השבוע עת התבקשנו להיות פסכולוגים לרגע, הגם שלא למדנו לעסוק בכך… וזהו המקרה: שלושה אחים, כולם לקוחות שלנו, התקשרו, לחוד, וכל אחד מהם מסביר שאמם מבקשת לצוות את עיקר עיזבונה לאותו בן. כל אח בקש שאפגש עם האם ואשמע זאת ממנה. הם אף הציעו שנפגוש את כולם, ונכין הסכם בין הילדים לחלוקת העיזבון .

כל ההתנהלות כאן פסולה, מכמה סיבות: ראשית, אסור ליורש "לבחוש" מאחורי הקלעים ולבקש מאתנו, עוה"ד, להשפיע על המצווה. רק המצווה יעשה כן (גם אם מותר לו להוועץ עם ילדיו, כמובן). שנית, אסור להכין הסכם בין יורשים לבין עצמם לגבי עזבון המנוח – הסכם זה יפסל, שכן הדרך היחידה לחלק עיזבון היא בצוואה.

על רקע כל זאת, נפגשתי בדחיפות עם האם בבית האבות בחיפה – הפכנו לפסיכלוגים ולאוזן קשבת, שמענו את הסיבות לכעסה על כל ילד (קל להבין מאיזו ארץ מזרח אירופית היא עלתה)… והגענו לחלוקה סבירה של הרכוש: חלוקה שאינה שויונית, אך היא מנומקת, ויהיה קל לממשה בעתיד. ליתר בטחון אף ודאנו, בעזרת רופא בית האבות ורופא המשפחה, שהאם כשירה לחלוטין לצוות. זוהי הדרך הנכונה לפעול, ונמליץ לכל לנהוג כך.